תהליכי הציפוף המקודמים בערים שלנו מגדילים את העומס על המערכות והתשתיות העירונית. תשתיות כמו מים, ביוב וחשמל לרוב זוכות לעדכונים ולשיפורים הנדרשים, אך השטחים הירוקים לא זוכים בהכרח לעדכון דומה. מחקר שהתפרסם לאחרונה בבריטניה מאיר בזרקור שאלה מטרידה, והיא: כיצד נכמת את החשיבות של מערכת השטחים הפתוחים העירונית לאיכות החיים שלנו בערים? וכיצד נשפר ונעדכן אותן, בעוד לחצי הפיתוח והתחרות על הקרקע מאיימים לכרסם אט אט במקום שמוקצה להן מעל וגם מתחת לקרקע?

1 | לספק מסגרת מושגית המתקשרת למתרחש בזירה העולמית על מנת להעמיק את הדיון ולקדם קבלת החלטות בנושא דיור בר השגה בישראל.

כעשרים בכירים העוסקים בדיור בר השגה בבוסטון הגיעו לסיור בן ארבעה ימים בישראל, במהלכו ערכו מפגשים מקצועיים, סיורים, הרצאות וראיונות. ניסיונם הצבור של חברי המשלחת נושא מסר קריטי עבור ישראל: עדיף להשקיע בקהילה וביתרונות קיימים, מאשר בתכניות מסיביות של הרס ובניה מחדש. הקליניקה האורבנית סיפקה ליווי אקדמי לביקור.

אמנות, מלאכה ומדע: הקודקודים של משולש התכנון

 התכנון הקלאסי מבוסס על מודל אליטיסטי, לפיו תכנון הוא מקצוע רציונלי המופקד בידיהם של מומחים. מאז שנות השישים עלתה מגמה נגדית, הדוגלת בשיתוף הציבור בהליכי התכנון ובגיבוש מדיניות, אך בשנים האחרונות מתגברת הביקורת גם על גישה זו ומצביעה על היעדר ייצוג של קהלים רבים בתהליכי השיתוף לעומת הבמה שניתנת לקולותיהם של תושבים "חזקים". ביקורת נוספת המתמקדת בתוצאותיהם של תהליכי שיתוף מצביעה על חוסר מוכנות מצד נבחרי ציבור להיעזר בממצאי שיתוף הציבור, שהופכת את התהליך לעיתים לתוספת קוסמטית שלאחר מעשה.

לישראל עדיין אין מדיניות לאומית מגובשת לדיור בר השגה, אבל ישנן רשויות מקומיות שהחליטו לא לחכות למחוקק וליזום מדיניות מקומית. מטרותיו של מחקר זה, שפורסם בשנת 2012 על ידי שרה קריימר וחיים פיאלקוף הוא לפתח מאגר מידע בסיסי על יוזמות כאלה ולנתח את צרכיהן. אורה בלום, נטע זיו ואמילי סילברמן יישבו בוועדת ההיגוי של הפרסום, שכללה ראיונות עם מומחים, בעלי עניין ואנשי מקצוע העוסקים בנושא.

>> להורדה (באנגלית)

הכשרה מקצועית ייחודית מסוגה, שפותחה לנוכח המעורבות הגוברת של משרד הרווחה בתהליכי תכנון, ומתוך הצורך הגובר של עובדי הרווחה להביע עמדה בתהליכי תכנון מרחבי. הקליניקה האורבנית סיפקה לקורס ייעוץ אקדמי מקיף וסיוע בהכנת הפרוייקטים המעשיים.

מחקר זה (עדיין לא פורסם) נועד לסייע לעיריית ת"א בגיבוש אסטרטגית תכנון בנושא מגדלים מרובי דירות מגורים, המיועדים למעמד הביניים, ובמיוחד לצעירים. זהו חלק מתוך פרוייקט רחב יותר שעוסק בלימוד מהניסיון הבינלאומי, עם דגש על ההיבטים החברתיים של התכנון. הדו"ח מציג מקרי בוחן משלוש ערים – ונקובר וטורונטו בקנדה, וסינגפור. הוא נשען של סקר ספרות קיימת, ראיונות עם בעלי מקצוע במדינות השונות שנבחרו כבעלות פוטנציאל ללימוד עבור ת"א-יפו. 

מוסדות אקדמיים הם מוסדות עוגן המשפיעים עמוקות על התושבים החיים סביבם. ספריות, שטחים פתוחים והרצאות יכולים להוות משאבים מקומיים משמעותיים עבור התושבים. שירותי בריאות וחינוך מטעם האוניברסיטה יכולים לשנות באופן מובהק את רמת הרווחה של התושבים. המוסד האקדמי במיטבו הוא מוקד ליצירת תרבות ואמנות, ולהעשרת חיי האנשים המקיפים אותו.

דו"ח ספיבק-יונה, על שם מרכזיו הפרופסורים יוסי יונה ואביה ספיבק, נכתב בימי המחאה החברתית של שנת 2011. הדו"ח נועד להציב באופן מקצועי וסדור את עיקרי הדרישות של המוחים, את תפיסת העולם הערכית העומדת ביסוד המחאה, ואת המתווה המעשי המוצע לקידום שינוי חברתי.

מקבלי החלטות במגזר הציבורי, אנשי עסקים פרטיים ואנשי מקצוע מהמגזר האזרחי, דנו במשך חודשים באופן מקצועי מעמיק בנושא דיור בר-השגה. חברי הקליניקה האורבנית השתתפו במפגשי הקבוצה וסיפקו ליווי אקדמי לפעילות. בעקבות הצלחת המפגשים הוזמנה הקבוצה לגבש עקרונות חקיקה לדיור בר-השגה עבור משרד הבינוי והשיכון. טל אלסטר מצוות הקליניקה מספר על הדיונים מנקודת מבטו.

מסמך זה (2012) מתאר מתווה פעולה שנולד מתוך הכרה שבמערכת התכנון המרחבי נעדר כמעט לגמרי הקול החברתי. אמילי סילברמן וארזה צ'רצ'מן מציעות סיבות להיווצרות מצב זה והצעות לתיקונו. ההצעות המעשיות לשילוב היבטים חברתיים בתכנון כוללות את חיזוק תפקידו של משרד הרווחה בתהליך התכנון, שיכלול תפקידי היועץ החברתי והמתכנן החברתי בתהליך, שילוב ארגונים קיימים הפועלים בחברה האזרחית, הגברת מעורבות הציבור בתכנון ופיתוח כלים להערכת ההשפעות החברתיות של התכנון המרחבי.