בשנת 2023-2024 הסמינר התמקד בתכנון לחברה החרדית ודן בשאלות וסוגיות מהותיות. האם הצרכים הייוחדיים של האוכלוסיה החרדית מצריכים עקרונות תכנון נפרדים? הסטודנטים שמעו הרצאות מזויות שונות ומקיפות על הסוגיה, והתקיים דיון עם מומחים בתחום, גם אנשי אקדמיה וגם אנשי מקצוע העובדים ברשויות חרדיות
בכל שנה ניתנת סדרת הרצאות בנושא אקטואלי שנוגעת בסוגיות בוערות בתחום התכנון. קישור לפרזנטציות של מרצים אורחים.
בשנת 2018 - 2019 הסמינר התמקד בהתחדשות עירונית ומאפשר לתלמידי התכנית לתכנון ערים להעמיק בסוגייה ממגוון זוויות, להכיר את אנשי המקצוע המובילים בתחום, ולעודד שיח בין הסטודנטים ועם עולם התכנון.
בשישי האחרון יצאנו לסיור בבית צפאפא במסגרת חדשה! המקבץ לתכנון חברתי – רשת סטודנטים ואנשי מקצוע המתעניינים בהיבטים חברתיים בתכנון.
הסיור תוכנן יחד עם המינהל הקהילתי, ובו העלינו את השאלה: איך ניתן להתמודד עם מצוקת הדיור בבית צפאפא ובכל זאת לשמור על האופי הכפרי?
ביום חמישי, 19 ביולי, התכנסנו בהר לחגיגת אבן דרך משמעותית - הסמינר השנתי הראשון למחקר במזרח ירושלים. הכנס אורגן בקפידה על ידי שלוש בוגרות מצטיינות של האוניברסיטה העברית, כל אחת ממקצוע אקדמי שונה. כך אורגן הכנס מתוך נקודות המבט והמיומנויות השונות שלהן. מיאר פוואקה, ת'ראא קירש ופאתנה חוסייני הצטיינו בהרכבת מגוון רחב של חוקרים, ובכך הדגישו את התרומות והמחקרים המשמעותיים הקשורים למזרח ירושלים.
ארגונים מעטים בלבד עוסקים בפיתוח פיזי של המרחב וביצירת נכסים כלכליים עבור הקהילה. אלביאדר הוא אחד מהם.
איך הוא מייצר שינוי חברתי? איך השינוי הזה בא לידי ביטוי בשטח? איך הוא משתלב בתוך החברה האזרחית הפלסטינית בישראל? יצאנו ביום שישי ליום למידה בנצרת בהובלת ד"ר Enaya Banna-Jeries, מנכ"לית אל-ביאדר, כדי לנסות ולגלות.
ארגון מארצות הברית בשם SDNI פיתח מודל תיאורטי לאסטרטגיות של תכנון קהילתי כדי לייצר שינוי חברתי. לשיטתו קיימות 4 אסטרטגיות בהם ארגונים משתמשים כדי להשיג מטרה זו. הראשונה היא התארגנות קהילתית, בה מנסים לייצר הון חברתי ופוליטי באמצעות בנייה ופיתוח של כוח קהילתי מגובש ומעורב. השנייה היא אספקת שירותים ועזרה במציאת פתרונות נקודתיים לאנשים. כך מנסים לבנות הון אנושי שיהיה פנוי להתעסק בלייצר שינוי חברתי, במקום להיות עסוקים במאבקי הישרדות יום-יומיים. השלישית היא תמיכה ופיתוח של מדיניות ציבורית. כאן מנסים לבנות הון פוליטי שמטרתו לשנות את סדר היום הציבורי ולבצע רפורמות במדיניות לטובת הקהילה. אל-ביאדר מיישמת אסטרטגיה זו באמצעות ביצוע מחקרים (ואיסוף נתונים?) שמטרתם להשפיע על המדיניות. הרביעית היא פיתוח קהילתי. באסטרטגיה זו מנסים לייצר ולבנות הון כלכלי והון פיזי, נוכח ונראה במרחב - עבור הקהילה. דוגמא, אותה גם בחנו במהלך יום הלמידה, הוא פרויקט ההתחדשות העירוני "שער העיר" בנצרת - שאלביאדר לוקחים חלק בתכנונו.
ד"ר בנא נתנה לנו סקירה על המרחב ועל הפרויקט. התכנון הוא לבצע התחדשות עירונית באיזור מסחרי בפאתי נצרת ובסמוך להר הקפיצה/جبل القفزة. ההתחדשות תכלול בנייה עם עירוב שימושים ובנייה של כ-1700 יחידות דיור. לאחר מכן התחלקנו לקבוצות ויצאנו לבחון את השטח המיועד לפיתוח בעיניים שלנו. ניסינו לבוא מתוך מחשבה ביקורתית ותוך ניסיון לשאול שאלות שאנחנו חושבות שהמתכננים של הפרויקט חייבים לשאול כדי שהפרויקט ישרת את הקהילה המקומית.
את השאלות סיווגנו לחמישה תחומים שונים – חברתי ותרבותי, תכנון ובירוקרטיה, כלכלה ומשאבים, פוליטי (גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית), סביבתי ואחר. לאחר מכן התכנסנו חזרה וניסינו לנתח את השאלות והממצאים שהן העלו גם ברמה המקומית – כחלק מהפיתוח הקהילתי של פרויקט "שער העיר" וגם כחלק מתמיכה ופיתוח מדיניות ציבורית – עבור מקרים נוספים של התחדשות עירונית בחברה הפלסטינית בישראל.
תודה לד"ר עינאיה בנא ג'יריס על הובלת היום, לת'ראא קריש על תכנון היום ולכל המשתתפים והמשתתפות שהגיעו.
סיור במסגרת "Pipeline for Urban Professionals in Arab Society in Israel", בארגון הקליניקה האורבנית. כל סיור מובל על ידי סטודנטים או בוגרים אחרים של התכנית.
מטרת הסיורים היא שיתוף ובניית ידע בקבוצה, כאשר כל סיור מציג דילמות ושיטות עבודה בתחום התכנון העירוני.
הפעם יצאנו לנגב, לבקר ברהט ובח'שם זנה. התחנה הראשונה שלנו בהובלת שירין אבו-פריח', מנהלת ועדת התכנון בעיריית רהט, היתה בח'רבת זובאלה, שכונה שהיתה הבסיס של רהט ההיסטורית, וגדלה סביב "ארמונו" של שיח' סלמאן אל-הוזייל. דנו בתכניות לפיתוח השכונה ופיתוח פארק באזור הסכר הישן שלצדה. משם המשכנו לנחל גרר - ואדי אל ח'זאן לדון בשאלה - איך מפתחים את ואדי אל-ח'זאן כך שישמש פארק שמשרת את התושבים כמרחב ציבורי ומחבר אותם לטבע, וגם תומך במערכות הטבעיות שהן הנחל והמערכת האקולוגית העשירה בו (ציר מרכזי לנדידת ציפורים ועוד) ואיך ניתן לעודד נשים להשתמש בפארק?
סיימנו את הסיור בכפר ח'שם זנה ושמענו על מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב. סיימנו בתצפית על בקעת באר שבע והעלינו שאלות ותובנות מעניינות מהסיור
לסיכום המלא>>>
השבוע יצאנו לסיור מרתק ברכס ארמון הנציב. יחד עם קבוצה מגוונת של תושבים פעילים, אנשי המינהל הקהילתי, אנשי מקצוע ובעלי עניין נוספים, גילינו זוויות חדשות של הרכס המיוחד הזה, וזכינו לטיול אחר הצהריים עם הנופים הכי יפים בעיר.
הכרנו את המצפתל, עם התצפית הפנורמית המדהימה, ואת המאבקים והתכניות השונות המקודמות עליו. המשכנו לכיוון ארמון הנציב, ובאמצעות ההליכה הרגשנו את חוסר החיבור בין המצפה-תל והשכונה לטיילת, חווינו את ההבדלים בין אזור קהילתי-שכונתי לאזור עירוני-לאומי ודמיינו יחד דרכים שונות לטשטש את הגבולות האלה. חשבנו על המרחב במשקפיים קהילתיות שמנסות להבין מה יאפשר לתושבי השכונות הסובבות את תחושת הביטחון, הביתיות והזיקה לאחד המקומות היפים והמורכבים בירושלים. סיימנו באירוח בפילבית, מרכז אמנות יהודי-ערבי שמייצר מודל למרחב ציבורי משותף ומעודד הסתכלות חדשה על ירושלים ועל המרחב של ארמון הנציב בפרט.
עלו הרבה רעיונות ותובנות לגבי איך ניתן להעמיק את החיבור בין תושבי השכונות הסובבות לבין מרחב של הטיילת, על מנת להפוך אותה למרחב מזמין ופעיל, לכל הבאים מקרוב ומרחוק. אנו מצפות להמשך העבודה המשותפת וליצירת חיבורים נוספים
האם המתכנן עצמו ,שלכאורה, מודע לצורך ואמור לדעת לשלבו בתוכניות או אולי דווקא נציג חיצוני שיבטא את הקול לפי הצרכים השונים שעולים מ'השטח'? ומהו למעשה מהותו של "הקול החברתי"?
כסטודנטית לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה וכמי שמתעניינת בתחום של תכנון אורבני, ראיינתי בטרם הכנס את Hadas Tzin, ממארגנות הערב, שהטיבה לתאר את הרקע ואת מטרתו המרכזית. הדס הסבירה תחילה כי מטרתם של נציגי הארגונים החברתיים הינו בהבאת האינטרס החברתי אל שולחן הדיונים. עוד הוסיפה כי בעקבות תיקון 103 לחוק התכנון והבנייה שתוקן בשנת 2015, נציגים חברתיים אכן שולבו בעבר בוועדות התכנון. אך מכיוון שהתיקון כהוראת שעה הותנה לחמש שנים ובשל העובדה כי המינויים החלו רק משנת 2019, הנציגים הקודמים בתפקיד, יואל סגל, חנה מורן, עופר לרנר וישי לוי, הספיקו לכהן בוועדות למשך שנה וחצי בלבד. כעת משפג תוקף התיקון, הסוגייה נחתמה מבחינה הממשלה ועל כן מתגברת החשיבות בקיום הדיון על חידוש המינוי ומהות התפקיד. ערב העיון שנשא אופי של דיון אינטראקטיבי, באמצעות פלטפורמת הפדלט, אּיפשר למעשה למתכננים הנוכחים לא רק לשמוע את דעת האחרים, אלא גם להביע קול ועמדה. כמו כן, לאורך הערב ניתן היה להעמיק בסוגיות קונקרטיות שונות. הן מבחינת שאלות מהותיות כגון מה צריכה להיות האג'נדה של נציגי הארגונים וכלה באפיון דרכי הפעולה והתוצרים הרצויים של מעורבות נציגי הארגונים.
בקישורים הבאים תוכלו לעיין בתגובות שכתבו המשתתפים.ות:
1.האם תהליכי תכנון היום משלבים שיקולים חברתיים ברמה מספקת? https://padlet.com/Emily_Silverman/6n09hgqauhy3eef62.מה
2. צריך לייחד את האג'נדה של נציגי הארגונים החברתיים?
https://padlet.com/Emily_Silverman/pisiap9wyx2ohsfg
3. מהם הצעדים להמשך, להגברת שילוב היבטים חברתיים בתכנון?.
https://padlet.com/Emily_Silverman/gjktzdc90f3h77hn
היה לי מעניין להיווכח כי מרבית המשתתפים, שמגיעים מתחום התכנון, ראו בשילוב נציגי ארגונים חברתיים מעלה גדולה בתהליך התכנון. דבר זה נראה מבחינתי כצעד שאינו מובן מאליו, היות והמתכננים אינם מסתפקים בידע המקצועי שברשותם אלא מכירים בנחיצותם של נציגים חברתיים חיצוניים, המביעים את הקול החברתי מהשטח לצורך יצירת תהליך תכנון איכותי ומטיב. ריתקה אותי במיוחד האבחנה שבין "חברה" ל"רווחה" שעלתה סביב השאלה את מי הנציגים אמורים לייצג. האם עליהם להשמיע את קולה של החברה כולה, ולבטא דאגות מגוונות שקשורות באיכות חיים? או אולי עליהם לבטא מחויבות לרווחה ולדאגה לאוכלוסיות מוחלשות שקולן אינו נשמע? התוודעתי לכך שאלו שתי נקודות מבט שעשויות להתנגש בהסתכלות התכנונית. אולם ככלל, למדתי כי תכנון חברתי מטיב הפועל למען צדק מרחבי, יהיה כזה המעמיד במרכז שיקוליו את האדם והקהילה.
הפעם חברנו לחברה להגנת הטבע בירושלים ולמינהל הקהילתי בשכונה כדי לדון באיזון ובשיתופי הפעולה הנדרשים בין צרכי הדיור, השימור והסביבה באגן עין כרם. הסיור נפתח בבחינת ההשלכות הסביבתיות והחברתיות של פרויקט פינוי בינוי המתוכנן לשיכוני אולסוונגר ובשאלה כיצד ניתן ליצור שותפות סביבתית וחברתית שמקדמת פתרון צודק עבור תושבי השיכונים, חלקם מתגוררים בבתים שהוגדרו כמסוכנים. לאחר מכן המשכנו לסיור בעקבות יוזמות של ועד תושבי עין כרם לשימור מורשת התיירות העולמית של המקום, ולעבודה הקהילתית המורכבת בעמק התימנים שמטרתה לגבש פתרון חלוקתי לתושבי הדיור הציבורי בשכונה.
ילדים מהווים אחוז גדול מתושבי העיר בכל העולם, ובכל זאת, מערכת התכנון העירונית אינה מותאמת לחוויית החיים של מי שגובהה.ו לא עולה על 95 ס"מ.
מה אם היו קורסים גלובליים בקוד פתוח עבור סטודנטים לתואר ראשון שמלמדים כיצד לעצב ערים ידידותיות לילדים?
השנה לראשונה הצבנו מודל לקורס כזה באוניברסיטה העברית.
מה קורה כאשר פירמות בינלאומיות של אדריכלות ותכנון בשיתוף הממשל ומימון פילנתרופי עושים שימוש באסטרטגיה שמשלבת את הקהילה בתהליכי המחקר והמיפוי (Collaborative Community Research Approach)? וגם, האם אסטרטגיה כזו יכולה להיות מועילה במזרח ירושלים? הקליניקה האורבנית אירחה את הארכיטקט של Rebuild by Design, קובי רוטנברג, לסדרה של הרצאות ומפגשי חשיבה כדי להתחיל לבחון את הפוטנציאל. קובי תיאר כיצד Rebuild by Design נחנך כדי לסייע לממשל ולתושבים באזור ניו-יורק לקדם תהליכי שיקום לאחר הוריקן סנדי (2012).
