בכל שנה ניתנת סדרת הרצאות בנושא אקטואלי שנוגעת בסוגיות בוערות בתחום התכנון. קישור לפרזנטציות של מרצים אורחים.
בשנת 2018 - 2019 הסמינר מתמקד בהתחדשות עירונית ומאפשר לתלמידי התכנית לתכנון ערים להעמיק בסוגייה ממגוון זוויות, להכיר את אנשי המקצוע המובילים בתחום, ולעודד שיח בין הסטודנטים ועם עולם התכנון.
האם המתכנן עצמו ,שלכאורה, מודע לצורך ואמור לדעת לשלבו בתוכניות או אולי דווקא נציג חיצוני שיבטא את הקול לפי הצרכים השונים שעולים מ'השטח'? ומהו למעשה מהותו של "הקול החברתי"?
כסטודנטית לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה וכמי שמתעניינת בתחום של תכנון אורבני, ראיינתי בטרם הכנס את Hadas Tzin, ממארגנות הערב, שהטיבה לתאר את הרקע ואת מטרתו המרכזית. הדס הסבירה תחילה כי מטרתם של נציגי הארגונים החברתיים הינו בהבאת האינטרס החברתי אל שולחן הדיונים. עוד הוסיפה כי בעקבות תיקון 103 לחוק התכנון והבנייה שתוקן בשנת 2015, נציגים חברתיים אכן שולבו בעבר בוועדות התכנון. אך מכיוון שהתיקון כהוראת שעה הותנה לחמש שנים ובשל העובדה כי המינויים החלו רק משנת 2019, הנציגים הקודמים בתפקיד, יואל סגל, חנה מורן, עופר לרנר וישי לוי, הספיקו לכהן בוועדות למשך שנה וחצי בלבד. כעת משפג תוקף התיקון, הסוגייה נחתמה מבחינה הממשלה ועל כן מתגברת החשיבות בקיום הדיון על חידוש המינוי ומהות התפקיד. ערב העיון שנשא אופי של דיון אינטראקטיבי, באמצעות פלטפורמת הפדלט, אּיפשר למעשה למתכננים הנוכחים לא רק לשמוע את דעת האחרים, אלא גם להביע קול ועמדה. כמו כן, לאורך הערב ניתן היה להעמיק בסוגיות קונקרטיות שונות. הן מבחינת שאלות מהותיות כגון מה צריכה להיות האג'נדה של נציגי הארגונים וכלה באפיון דרכי הפעולה והתוצרים הרצויים של מעורבות נציגי הארגונים.
בקישורים הבאים תוכלו לעיין בתגובות שכתבו המשתתפים.ות:
1.האם תהליכי תכנון היום משלבים שיקולים חברתיים ברמה מספקת? https://padlet.com/Emily_Silverman/6n09hgqauhy3eef62.מה
2. צריך לייחד את האג'נדה של נציגי הארגונים החברתיים?
https://padlet.com/Emily_Silverman/pisiap9wyx2ohsfg
3. מהם הצעדים להמשך, להגברת שילוב היבטים חברתיים בתכנון?.
https://padlet.com/Emily_Silverman/gjktzdc90f3h77hn
היה לי מעניין להיווכח כי מרבית המשתתפים, שמגיעים מתחום התכנון, ראו בשילוב נציגי ארגונים חברתיים מעלה גדולה בתהליך התכנון. דבר זה נראה מבחינתי כצעד שאינו מובן מאליו, היות והמתכננים אינם מסתפקים בידע המקצועי שברשותם אלא מכירים בנחיצותם של נציגים חברתיים חיצוניים, המביעים את הקול החברתי מהשטח לצורך יצירת תהליך תכנון איכותי ומטיב. ריתקה אותי במיוחד האבחנה שבין "חברה" ל"רווחה" שעלתה סביב השאלה את מי הנציגים אמורים לייצג. האם עליהם להשמיע את קולה של החברה כולה, ולבטא דאגות מגוונות שקשורות באיכות חיים? או אולי עליהם לבטא מחויבות לרווחה ולדאגה לאוכלוסיות מוחלשות שקולן אינו נשמע? התוודעתי לכך שאלו שתי נקודות מבט שעשויות להתנגש בהסתכלות התכנונית. אולם ככלל, למדתי כי תכנון חברתי מטיב הפועל למען צדק מרחבי, יהיה כזה המעמיד במרכז שיקוליו את האדם והקהילה.
הפעם חברנו לחברה להגנת הטבע בירושלים ולמינהל הקהילתי בשכונה כדי לדון באיזון ובשיתופי הפעולה הנדרשים בין צרכי הדיור, השימור והסביבה באגן עין כרם. הסיור נפתח בבחינת ההשלכות הסביבתיות והחברתיות של פרויקט פינוי בינוי המתוכנן לשיכוני אולסוונגר ובשאלה כיצד ניתן ליצור שותפות סביבתית וחברתית שמקדמת פתרון צודק עבור תושבי השיכונים, חלקם מתגוררים בבתים שהוגדרו כמסוכנים. לאחר מכן המשכנו לסיור בעקבות יוזמות של ועד תושבי עין כרם לשימור מורשת התיירות העולמית של המקום, ולעבודה הקהילתית המורכבת בעמק התימנים שמטרתה לגבש פתרון חלוקתי לתושבי הדיור הציבורי בשכונה.
ילדים מהווים אחוז גדול מתושבי העיר בכל העולם, ובכל זאת, מערכת התכנון העירונית אינה מותאמת לחוויית החיים של מי שגובהה.ו לא עולה על 95 ס"מ.
מה אם היו קורסים גלובליים בקוד פתוח עבור סטודנטים לתואר ראשון שמלמדים כיצד לעצב ערים ידידותיות לילדים?
השנה לראשונה הצבנו מודל לקורס כזה באוניברסיטה העברית.
מה קורה כאשר פירמות בינלאומיות של אדריכלות ותכנון בשיתוף הממשל ומימון פילנתרופי עושים שימוש באסטרטגיה שמשלבת את הקהילה בתהליכי המחקר והמיפוי (Collaborative Community Research Approach)? וגם, האם אסטרטגיה כזו יכולה להיות מועילה במזרח ירושלים? הקליניקה האורבנית אירחה את הארכיטקט של Rebuild by Design, קובי רוטנברג, לסדרה של הרצאות ומפגשי חשיבה כדי להתחיל לבחון את הפוטנציאל. קובי תיאר כיצד Rebuild by Design נחנך כדי לסייע לממשל ולתושבים באזור ניו-יורק לקדם תהליכי שיקום לאחר הוריקן סנדי (2012).
מעבר לקניית בית או להשכרת דירה מבעל-בית פרטי - האם ישנן דרכים נוספות לחיות בעיר? בסיור שישי האחרון של הקליניקה (3 במאי) בחנו את השאלה במהלך ביקור בשלושה פרויקטים בשכונת שפירא בתל אביב. הפרוייקט הראשון, VENN (ראו קישור ומאמר), משכיר דירות קטנות ומרוהטות, וכולל 'חברות' בשירותים שהשכונה מציעה, ביניהם מרחב עבודה משותף ואולפן הקלטות. הפרויקט שואף לייצר רווח עבור המשקיעים באמצעות שירותי הקהילה שמגדילים את ערך הנדל"ן בשכונה.
מה קורה כששכונה שלמה עוברת פינוי בינוי? בסיור שישי אחרון, התארחנו בנווה שרת, שכונה תל אביבית ותיקה בה מגדלים חדשים מאוכלסים חולקים את המרחב עם שיכוני הותיקים המחכים לפינוי ובינוי. ההדרכה בשכונה, שכונתה "מעבדה לפינוי בינוי", התקיימה בשני קולות: האחד של מתכנן עיריית תל אביב, תמיר קהילה, והשני, של יו"ר ועד התושבים, עמי סופר.
סמינר אינטימי באנגלית ייתן לך את היסודות של תכנון עירוני ידידותי לילדים, באמצעות היכרות עם מחקר, פרקטיקה ומנהיגים ישראלים ובינלאומיים בתחום.
לעוד פרטים לחצו כאן
תכנית "חיבורים", ליצירת השלד הציבורי לשכונות ירושלים ובמבט כלל עירוני, היא שיתוף פעולה בין הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים והחברה למתנ"סים, ומטרתה פיתוח כלים לתכנון המרחב הציבורי בעיר.
לעוד פרטים לחצו כאן
לו יכולנו לחוות את הערים שלנו מגובה 95 ס"מ, הגובה הממוצע של ילד בן שלוש, מה היינו משנים בתכנון שלהן?
סמינר אינטימי באנגלית ייתן לך את היסודות של תכנון עירוני ידידותי לילדים, באמצעות היכרות עם מחקר, פרקטיקה ומנהיגים ישראלים ובינלאומיים בתחום. קורס MA זה יכול לשמש בסיס חזק לעבודה סמינריונית. זה מתאים עבור סטודנטים בתכנון עירוני לגיל הרך, אדריכלות, ניהול ארגונים לא ממשלתיים ובריאות הציבור והקהילה, בין היתר. סטודנטים מרקעים שונים מוזמנים.
ימי רביעי בין השעות 12:30 - 14:00
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר המודל - קוד הקורס 49836
ליצירת קשר עם מנחת הקורס, דר' אמילי סילברמן: emily.silverman@mail.huji.ac.il
אתמול בלילה חתמנו את הסדנא Scholars as Bridge Builders: Jerusalem and NYC Exploring Practices and Politics of Urban Justice עם קבוצה של חוקרים מובילים מירושלים ומניו-יורק, קבוצת המחקר "ערים מגוון וצדק מרחבי" וארגוני חברה אזרחית מהעיר.
