בשישי האחרון יצאנו לסיור בבית צפאפא במסגרת חדשה! המקבץ לתכנון חברתי – רשת סטודנטים ואנשי מקצוע המתעניינים בהיבטים חברתיים בתכנון.
הסיור תוכנן יחד עם המינהל הקהילתי, ובו העלינו את השאלה: איך ניתן להתמודד עם מצוקת הדיור בבית צפאפא ובכל זאת לשמור על האופי הכפרי?
ארגונים מעטים בלבד עוסקים בפיתוח פיזי של המרחב וביצירת נכסים כלכליים עבור הקהילה. אלביאדר הוא אחד מהם.
איך הוא מייצר שינוי חברתי? איך השינוי הזה בא לידי ביטוי בשטח? איך הוא משתלב בתוך החברה האזרחית הפלסטינית בישראל? יצאנו ביום שישי ליום למידה בנצרת בהובלת ד"ר Enaya Banna-Jeries, מנכ"לית אל-ביאדר, כדי לנסות ולגלות.
ארגון מארצות הברית בשם SDNI פיתח מודל תיאורטי לאסטרטגיות של תכנון קהילתי כדי לייצר שינוי חברתי. לשיטתו קיימות 4 אסטרטגיות בהם ארגונים משתמשים כדי להשיג מטרה זו. הראשונה היא התארגנות קהילתית, בה מנסים לייצר הון חברתי ופוליטי באמצעות בנייה ופיתוח של כוח קהילתי מגובש ומעורב. השנייה היא אספקת שירותים ועזרה במציאת פתרונות נקודתיים לאנשים. כך מנסים לבנות הון אנושי שיהיה פנוי להתעסק בלייצר שינוי חברתי, במקום להיות עסוקים במאבקי הישרדות יום-יומיים. השלישית היא תמיכה ופיתוח של מדיניות ציבורית. כאן מנסים לבנות הון פוליטי שמטרתו לשנות את סדר היום הציבורי ולבצע רפורמות במדיניות לטובת הקהילה. אל-ביאדר מיישמת אסטרטגיה זו באמצעות ביצוע מחקרים (ואיסוף נתונים?) שמטרתם להשפיע על המדיניות. הרביעית היא פיתוח קהילתי. באסטרטגיה זו מנסים לייצר ולבנות הון כלכלי והון פיזי, נוכח ונראה במרחב - עבור הקהילה. דוגמא, אותה גם בחנו במהלך יום הלמידה, הוא פרויקט ההתחדשות העירוני "שער העיר" בנצרת - שאלביאדר לוקחים חלק בתכנונו.
ד"ר בנא נתנה לנו סקירה על המרחב ועל הפרויקט. התכנון הוא לבצע התחדשות עירונית באיזור מסחרי בפאתי נצרת ובסמוך להר הקפיצה/جبل القفزة. ההתחדשות תכלול בנייה עם עירוב שימושים ובנייה של כ-1700 יחידות דיור. לאחר מכן התחלקנו לקבוצות ויצאנו לבחון את השטח המיועד לפיתוח בעיניים שלנו. ניסינו לבוא מתוך מחשבה ביקורתית ותוך ניסיון לשאול שאלות שאנחנו חושבות שהמתכננים של הפרויקט חייבים לשאול כדי שהפרויקט ישרת את הקהילה המקומית.
את השאלות סיווגנו לחמישה תחומים שונים – חברתי ותרבותי, תכנון ובירוקרטיה, כלכלה ומשאבים, פוליטי (גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית), סביבתי ואחר. לאחר מכן התכנסנו חזרה וניסינו לנתח את השאלות והממצאים שהן העלו גם ברמה המקומית – כחלק מהפיתוח הקהילתי של פרויקט "שער העיר" וגם כחלק מתמיכה ופיתוח מדיניות ציבורית – עבור מקרים נוספים של התחדשות עירונית בחברה הפלסטינית בישראל.
תודה לד"ר עינאיה בנא ג'יריס על הובלת היום, לת'ראא קריש על תכנון היום ולכל המשתתפים והמשתתפות שהגיעו.
השבוע יצאנו לסיור מרתק ברכס ארמון הנציב. יחד עם קבוצה מגוונת של תושבים פעילים, אנשי המינהל הקהילתי, אנשי מקצוע ובעלי עניין נוספים, גילינו זוויות חדשות של הרכס המיוחד הזה, וזכינו לטיול אחר הצהריים עם הנופים הכי יפים בעיר.
הכרנו את המצפתל, עם התצפית הפנורמית המדהימה, ואת המאבקים והתכניות השונות המקודמות עליו. המשכנו לכיוון ארמון הנציב, ובאמצעות ההליכה הרגשנו את חוסר החיבור בין המצפה-תל והשכונה לטיילת, חווינו את ההבדלים בין אזור קהילתי-שכונתי לאזור עירוני-לאומי ודמיינו יחד דרכים שונות לטשטש את הגבולות האלה. חשבנו על המרחב במשקפיים קהילתיות שמנסות להבין מה יאפשר לתושבי השכונות הסובבות את תחושת הביטחון, הביתיות והזיקה לאחד המקומות היפים והמורכבים בירושלים. סיימנו באירוח בפילבית, מרכז אמנות יהודי-ערבי שמייצר מודל למרחב ציבורי משותף ומעודד הסתכלות חדשה על ירושלים ועל המרחב של ארמון הנציב בפרט.
עלו הרבה רעיונות ותובנות לגבי איך ניתן להעמיק את החיבור בין תושבי השכונות הסובבות לבין מרחב של הטיילת, על מנת להפוך אותה למרחב מזמין ופעיל, לכל הבאים מקרוב ומרחוק. אנו מצפות להמשך העבודה המשותפת וליצירת חיבורים נוספים
סיור במסגרת "Pipeline for Urban Professionals in Arab Society in Israel", בארגון הקליניקה האורבנית. כל סיור מובל על ידי סטודנטים או בוגרים אחרים של התכנית.
מטרת הסיורים היא שיתוף ובניית ידע בקבוצה, כאשר כל סיור מציג דילמות ושיטות עבודה בתחום התכנון העירוני.
הפעם יצאנו לנגב, לבקר ברהט ובח'שם זנה. התחנה הראשונה שלנו בהובלת שירין אבו-פריח', מנהלת ועדת התכנון בעיריית רהט, היתה בח'רבת זובאלה, שכונה שהיתה הבסיס של רהט ההיסטורית, וגדלה סביב "ארמונו" של שיח' סלמאן אל-הוזייל. דנו בתכניות לפיתוח השכונה ופיתוח פארק באזור הסכר הישן שלצדה. משם המשכנו לנחל גרר - ואדי אל ח'זאן לדון בשאלה - איך מפתחים את ואדי אל-ח'זאן כך שישמש פארק שמשרת את התושבים כמרחב ציבורי ומחבר אותם לטבע, וגם תומך במערכות הטבעיות שהן הנחל והמערכת האקולוגית העשירה בו (ציר מרכזי לנדידת ציפורים ועוד) ואיך ניתן לעודד נשים להשתמש בפארק?
סיימנו את הסיור בכפר ח'שם זנה ושמענו על מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב. סיימנו בתצפית על בקעת באר שבע והעלינו שאלות ותובנות מעניינות מהסיור
לסיכום המלא>>>
מעבר לקניית בית או להשכרת דירה מבעל-בית פרטי - האם ישנן דרכים נוספות לחיות בעיר? בסיור שישי האחרון של הקליניקה (3 במאי) בחנו את השאלה במהלך ביקור בשלושה פרויקטים בשכונת שפירא בתל אביב. הפרוייקט הראשון, VENN (ראו קישור ומאמר), משכיר דירות קטנות ומרוהטות, וכולל 'חברות' בשירותים שהשכונה מציעה, ביניהם מרחב עבודה משותף ואולפן הקלטות. הפרויקט שואף לייצר רווח עבור המשקיעים באמצעות שירותי הקהילה שמגדילים את ערך הנדל"ן בשכונה.
הפעם חברנו לחברה להגנת הטבע בירושלים ולמינהל הקהילתי בשכונה כדי לדון באיזון ובשיתופי הפעולה הנדרשים בין צרכי הדיור, השימור והסביבה באגן עין כרם. הסיור נפתח בבחינת ההשלכות הסביבתיות והחברתיות של פרויקט פינוי בינוי המתוכנן לשיכוני אולסוונגר ובשאלה כיצד ניתן ליצור שותפות סביבתית וחברתית שמקדמת פתרון צודק עבור תושבי השיכונים, חלקם מתגוררים בבתים שהוגדרו כמסוכנים. לאחר מכן המשכנו לסיור בעקבות יוזמות של ועד תושבי עין כרם לשימור מורשת התיירות העולמית של המקום, ולעבודה הקהילתית המורכבת בעמק התימנים שמטרתה לגבש פתרון חלוקתי לתושבי הדיור הציבורי בשכונה.
מה קורה כששכונה שלמה עוברת פינוי בינוי? בסיור שישי אחרון, התארחנו בנווה שרת, שכונה תל אביבית ותיקה בה מגדלים חדשים מאוכלסים חולקים את המרחב עם שיכוני הותיקים המחכים לפינוי ובינוי. ההדרכה בשכונה, שכונתה "מעבדה לפינוי בינוי", התקיימה בשני קולות: האחד של מתכנן עיריית תל אביב, תמיר קהילה, והשני, של יו"ר ועד התושבים, עמי סופר.
בסיור האחרון לשנה אקדמית זו, סיירנו בשכונת פסגת זאב, ויחד עם מנהל קהילתי פסגת זאב שמענועל תכנון ופיתוח שכונה ירושלמית המנותקת ממרכז העיר. בסיור בחנו את האתגרים בפיתוח תעסוקה בשכונת מגורים בעלת קנה מידה של עיר, סקרנו סוגיות של תכנון תחבורה, הכרנו תכנית חדשה לאזור מבני הציבור' ונחשפנו להשלכות המציאות הפוליטית על התכנון באזור.
בסיור שנערך בשותפות עם מנהל קהילתי אשכולות, בחנו המשתתפים את האיזון בין רגישות תרבותית ליצירת עירוניות, הכירו את התכנית להתחדשות השכונה שנגנזה לאחרונה, למדו על התערבות משותפת של המינהל הקהילתי ועיריית ירושלים בטיפול בשטחים פרטיים פתוחים ועסקו בסוגייה של הקצאת מבנים לצרכי ציבור במציאות של גידול דמוגרפי מואץ.
ביום שישי ה-21.04 הגענו לנחלת שבעה במסגרת סיור השישי החודשי של הקליניקה האורבאנית. במהלך הסיור שנערך בהובלת מנהל קהילתי לב העיר ורובע מרכז, נחשפנו להשלכות של היות מרכז העיר ירושלים לא רק ליבה של העיר, אלא במובנים רבים אף מרכזה של המדינה, בייחוד עבור בני נוער רבים המגיעים מדי סוף שבוע לכיכר החתולות.
