במשך ארבעה חודשים במהלך 2017-18 הובילה האדריכלית לואיזה וננסיו פרויקט קהילתי בשכונת אבו-תור (א-תורי) במזרח ירושלים, במהלכו התנסו קבוצה של 12 תלמידות בנות 14 מחטיבת הביניים בתרגיל של עיצוב ותכנון של בית ספר חדש עבור הקהילה שלהן.
מטרת הפרויקט הייתה להכיר לתלמידות את עולם הארכיטקטורה דרך התנסות פרקטית, בעיצוב בית ספר חדש בשכונה שלהן, תוך שימת דגש על למידה ולביטוי עצמי.
"מדברים על מעורבות הציבור בתכנון" מבוסס על שבעה מפגשים עם אנשי מקצוע מתחומי התכנון האדריכלות והערים החכמות, המובילים בעשייה ובחשיבה על תחום שיתוף הציבור בתכנון:
סדרת המפגשים נערכה במשך כשנה במסגרת המסלול לתואר שני בתכנון עירוני ואזורי באוניברסיטה העברית. במפגשים חלקו אנשי מקצוע העוסקים גם בתיאוריה ואנשי אקדמיה המתמקדים בפרקטיקה את המחשבות, הניסיון והתקוות שלהם לגבי תחום שיתוף הציבור בישראל ובעולם, במטרה לייצר ידע משותף ולהעבירו הלאה אל עולם התכנון המעשי. הסטודנטים התבקשו לנסח תגובות נגישות, ביקורתיות ומעוררות מחשבה שיכולות לפתח את הדיון בנושא ולהאירו באור חדש - ותגובות נבחרות שולבו בתוכן הפרסום.
למרות התחזקות הקולות הקוראים להרחבת שיתוף הציבור בהחלטות התכנון בישראל בשנים האחרונות, הליך השיתוף המקובל כיום אינו מאפשר ברוב המקרים להפיק ידע מקומי שימושי, להביא קולות שונים לתוך קבלת ההחלטות, ולשפר באופן משמעותי את התוצר התכנוני. במובנים רבים, שיתוף ציבור מתקיים כהליך רשמי בלבד ומתסכל תושבים ומתכננים כאחד. המקרים שהעלו המפגשים מאתגרים את הפורמט המוכר של שיתוף ציבור עם חשיבה מחוץ לקופסה.
הפרסום החדש הושק במושב מיוחד בכנס "קיימות וקהילה" תחת הכותרת "חזון חדש לשיתוף ציבור. במהלך ההשקה חלקו איתנו מתכננים המובילים תהליכי שיתוף ציבור מנסיונם ביצירה של תהליכי שיתוף ציבור חדשים. בשיח שהתפתח בהשתתפות הקהל הם ניסו לענות על השאלה: איזה שינוי מהותי דרוש באופי של שיתוף הציבור בישראל? מה הערכים והמטרות החדשים שצריך להגדיר לשיתוף הציבור? כיצד השינוי הזה צריך להשפיע על התכנון בקנה המידה השונים - מהרמה המקומית בתוך השכונה ועד לתכנון הארצי? והאם יש היום גוף ציבורי משמעותי שיכול להוביל את השינוי הדרוש?
תודה לכותבת ועורכת הפרסום הילה בר-נר, למרצים שהשתתפו במפגשי הסמינר, לדוברים באירוע ההשקה בכנס "קיימות וקהילה": קארין טלמור (מנהל התכנון), דנה גזי (DY CommonPlanning), עמיר דומיניץ (ViaPlan), ערן וקסלר (עיריית ת"א-יפו), ואיל פדר (ZenCity)
במהלך שנת 2017 קידמה ועדת הרפורמות של הכנסת הצעת חוק לדיור בהישג יד, שתאפשר בניית דיור בהשכרה לטווח ארוך על קרקע פרטית, חלקו במחיר מופחת. עם זאת, במתכונת הנוכחית ההצעה עלולה להחטיא את מטרתה, לא להביא למימוש היעד של דיור בהישג יד, ולהביא בפועל למדיניות רגרסיבית בשוק הדיור - הטבה גבוהה יותר לבעלי הכנסות גבוהות. לקראת אישור החוק בקריאה ראשונה, הועבר לחברי הועדה נייר עמדה שמפרט את עמדת הקליניקה לגבי הצעת החוק.
את סמסטר סתיו 2017 הנחה דוקטור יואב לרמן. ד"ר לרמן הוא גיאוגרף עירוני המתמחה בניתוח מרחבי ובקשר בין הסביבה הבנוייה לתנועת הולכי רגל. ד"ר לרמן פרסם מספר מאמרים בגו'רנלים בינלאומיים בנושאי תכנון תחבורה ותחביר המרחב. כיום ד"ר לרמן חוקר היבטים של צדק תחבורתי במסגרת המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וכן משמש כיועץ לרשויות שונות בפרוייקטי תכנון מגוונים בעלי מימד אסטרטגי.
ביום שישי אביבי בחודש מרץ, יצאנו כעשרים משתתפים בסיור השישי החודשי של הקליניקה האורבנית, הפעם לשכונת תלפיות, אשר נמצאת בתהליך התחדשות עירונית דרמטי.
המפגש הראשון נערך בשכונת קטמונים שבירושלים, ובמהלכו נחשפנו למודל התכנון הקהילתי בעיר, המדגיש את שיתופי הפעולה בין המתכנן האורבני והעובד הקהילתי. בהמשך נחשפנו לעבודה קהילתית אינטנסיבית שנעשתה במדיין, קולומביה, אשר אחד מתוצריו היה תכנון של אמצעי תחבורה ייחודי - מדרגות ציבוריות נעות, בו היו תושבי שכונת קומונה 13-סאן חבייאר שותפים מלאים.
בסיור שנערך בשותפות עם מנהל קהילתי אשכולות, בחנו המשתתפים את האיזון בין רגישות תרבותית ליצירת עירוניות, הכירו את התכנית להתחדשות השכונה שנגנזה לאחרונה, למדו על התערבות משותפת של המינהל הקהילתי ועיריית ירושלים בטיפול בשטחים פרטיים פתוחים ועסקו בסוגייה של הקצאת מבנים לצרכי ציבור במציאות של גידול דמוגרפי מואץ.
בסיור האחרון לשנה אקדמית זו, סיירנו בשכונת פסגת זאב, ויחד עם מנהל קהילתי פסגת זאב שמענועל תכנון ופיתוח שכונה ירושלמית המנותקת ממרכז העיר. בסיור בחנו את האתגרים בפיתוח תעסוקה בשכונת מגורים בעלת קנה מידה של עיר, סקרנו סוגיות של תכנון תחבורה, הכרנו תכנית חדשה לאזור מבני הציבור' ונחשפנו להשלכות המציאות הפוליטית על התכנון באזור.
ביום רביעי ה-20.03 נפגשנו במרכז הקהילתי 'דב הוז' בתל אביב, וצללנו לתוך המודל התל אביב של קשר בין פיתוח מרחבי לקהילתי, אשר בא לידי ביטוי בין השאר בהקמתו של מינהל 'קהילה תרבות ופנאי' החדש. השאלה שעמדה מולנו במפגש היא האם פיתוח קהילתי הוא תוצר שנחמד שיהיה או have must? במונח העמום פיתוח קהילתי אנו מתכוונים לתהליך שהוא הרבה יותר משיתוף ציבור. בהגדרה שלנו לפיתוח קהילתי אנו כוללים הכשרת תושבים להשתתפות אקטיבית בתהליכי תכנון, בקשה לתושבים להגיש רעיונות וסיעור מוחות ביישום ותפיסה הרואה בתושבים פעילים כחיבור בין התכנון ליישום.
ביום שישי ה-21.04 הגענו לנחלת שבעה במסגרת סיור השישי החודשי של הקליניקה האורבאנית. במהלך הסיור שנערך בהובלת מנהל קהילתי לב העיר ורובע מרכז, נחשפנו להשלכות של היות מרכז העיר ירושלים לא רק ליבה של העיר, אלא במובנים רבים אף מרכזה של המדינה, בייחוד עבור בני נוער רבים המגיעים מדי סוף שבוע לכיכר החתולות.
