מעבר לקניית בית או להשכרת דירה מבעל-בית פרטי - האם ישנן דרכים נוספות לחיות בעיר? בסיור שישי האחרון של הקליניקה (3 במאי) בחנו את השאלה במהלך ביקור בשלושה פרויקטים בשכונת שפירא בתל אביב. הפרוייקט הראשון, VENN (ראו קישור ומאמר), משכיר דירות קטנות ומרוהטות, וכולל 'חברות' בשירותים שהשכונה מציעה, ביניהם מרחב עבודה משותף ואולפן הקלטות. הפרויקט שואף לייצר רווח עבור המשקיעים באמצעות שירותי הקהילה שמגדילים את ערך הנדל"ן בשכונה.

מה קורה כששכונה שלמה עוברת פינוי בינוי? בסיור שישי אחרון, התארחנו בנווה שרת, שכונה תל אביבית ותיקה בה מגדלים חדשים מאוכלסים חולקים את המרחב עם שיכוני הותיקים המחכים לפינוי ובינוי. ההדרכה בשכונה, שכונתה "מעבדה לפינוי בינוי", התקיימה בשני קולות: האחד של מתכנן עיריית תל אביב, תמיר קהילה, והשני, של יו"ר ועד התושבים, עמי סופר. 
 

לו יכולנו לחוות את הערים שלנו מגובה 95 ס"מ, הגובה הממוצע של ילד בן שלוש, מה היינו משנים בתכנון שלהן?

סמינר אינטימי באנגלית ייתן לך את היסודות של תכנון עירוני ידידותי לילדים, באמצעות היכרות עם מחקר, פרקטיקה ומנהיגים ישראלים ובינלאומיים בתחום. 

תכנית "חיבורים", ליצירת השלד הציבורי לשכונות ירושלים ובמבט כלל עירוני, היא שיתוף פעולה בין הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים והחברה למתנ"סים, ומטרתה פיתוח כלים לתכנון המרחב הציבורי בעיר.

לו יכולנו לחוות את הערים שלנו מגובה 95 ס"מ, הגובה הממוצע של ילד בן שלוש, מה היינו משנים בתכנון שלהן?

אתמול בלילה חתמנו את הסדנא Scholars as Bridge Builders: Jerusalem and NYC Exploring Practices and Politics of Urban Justice עם קבוצה של חוקרים מובילים מירושלים ומניו-יורק, קבוצת המחקר "ערים מגוון וצדק מרחבי" וארגוני חברה אזרחית מהעיר.

במשך ארבעה חודשים במהלך 2017-18 הובילה האדריכלית לואיזה וננסיו פרויקט קהילתי בשכונת אבו-תור (א-תורי) במזרח ירושלים, במהלכו התנסו קבוצה של 12 תלמידות בנות 14 מחטיבת הביניים בתרגיל של עיצוב ותכנון של בית ספר חדש עבור הקהילה שלהן.

מטרת הפרויקט הייתה להכיר לתלמידות את עולם הארכיטקטורה דרך התנסות פרקטית, בעיצוב בית ספר חדש בשכונה שלהן, תוך שימת דגש על למידה ולביטוי עצמי.

לקריאת הפרסום המלא

"מדברים על מעורבות הציבור בתכנון" מבוסס על שבעה מפגשים עם אנשי מקצוע מתחומי התכנון האדריכלות והערים החכמות, המובילים בעשייה ובחשיבה על תחום שיתוף הציבור בתכנון:

במהלך שנת 2017 קידמה ועדת הרפורמות של הכנסת הצעת חוק לדיור בהישג יד, שתאפשר בניית דיור בהשכרה לטווח ארוך על קרקע פרטית, חלקו במחיר מופחת. עם זאת, במתכונת הנוכחית ההצעה עלולה להחטיא את מטרתה, לא להביא למימוש היעד של דיור בהישג יד, ולהביא בפועל למדיניות רגרסיבית בשוק הדיור - הטבה גבוהה יותר לבעלי הכנסות גבוהות. לקראת אישור החוק בקריאה ראשונה, הועבר לחברי הועדה נייר עמדה שמפרט את עמדת הקליניקה לגבי הצעת החוק.

את סמסטר סתיו 2017 הנחה דוקטור יואב לרמן. ד"ר לרמן הוא גיאוגרף עירוני המתמחה בניתוח מרחבי ובקשר בין הסביבה הבנוייה לתנועת הולכי רגל. ד"ר לרמן פרסם מספר מאמרים בגו'רנלים בינלאומיים בנושאי תכנון תחבורה ותחביר המרחב. כיום ד"ר לרמן חוקר היבטים של צדק תחבורתי במסגרת המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וכן משמש כיועץ לרשויות שונות בפרוייקטי תכנון מגוונים בעלי מימד אסטרטגי.

ביום שישי אביבי בחודש מרץ, יצאנו כעשרים משתתפים בסיור השישי החודשי של הקליניקה האורבנית, הפעם לשכונת תלפיות, אשר נמצאת בתהליך התחדשות עירונית דרמטי.

ביום רביעי ה-20.03 נפגשנו במרכז הקהילתי 'דב הוז' בתל אביב, וצללנו לתוך המודל התל אביב של קשר בין פיתוח מרחבי לקהילתי, אשר בא לידי ביטוי בין השאר בהקמתו של מינהל 'קהילה תרבות ופנאי' החדש. השאלה שעמדה מולנו במפגש היא האם פיתוח קהילתי הוא תוצר שנחמד שיהיה או have must? במונח העמום פיתוח קהילתי אנו מתכוונים לתהליך שהוא הרבה יותר משיתוף ציבור. בהגדרה שלנו לפיתוח קהילתי אנו כוללים הכשרת תושבים להשתתפות אקטיבית בתהליכי תכנון, בקשה לתושבים להגיש רעיונות וסיעור מוחות ביישום ותפיסה הרואה בתושבים פעילים כחיבור בין התכנון ליישום. 

בסיור שנערך בשותפות עם מנהל קהילתי אשכולות, בחנו המשתתפים את האיזון בין רגישות תרבותית ליצירת עירוניות, הכירו את התכנית להתחדשות השכונה שנגנזה לאחרונה, למדו על התערבות משותפת של המינהל הקהילתי ועיריית ירושלים בטיפול בשטחים פרטיים פתוחים ועסקו בסוגייה של הקצאת מבנים לצרכי ציבור במציאות של גידול דמוגרפי מואץ.