שאלתי אותה האם היא שומרת כשרות. היא ענתה לי "כן" והוסיפה: "אני אוכלת רק פלאפל, מה יכול להיות לא כשר בזה? אני גם אוכלת כאן שנים וסומכת עליו". המוכר מהנהן בהסכמה ומציג את מדבקת הכשרות על מכסה הפלסטיק של קופסת סלט הכרוב הסגול. "אני משתדל שכל המוצרים שלי יהיו בהשגחת הרבנות הראשית ויש לי גם מהדרין", הוא מחייך "אם אפשר אז למה לא?".

זו אינה סיטואציה חריגה בדוכן הפלאפל הזה במרכז כפר קאסם. במהלך מחקר אתנוגרפי במרחבי אוכל בעיר הפלסטינית בדרום המשולש, הבחנתי כי בתי עסק רבים כדוגמת מסעדות, בתי קפה ואטליזים, מסיבות שונות, עוסקים בסוגיית הכשרות היהודית. במחקרי אני מראה כיצד בעלי העסקים הפלסטינים, מסיבות שונות, מתאימים את מוצריהם לקהל הישראלי-יהודי ומגישים מאכלים בעלי גוונים מסוימים של כשרות. עוד אני מראה כיצד הכשרות, בין אם רשמית ובין אם סמלית בלבד, מתפרשת ונתפסת על ידי הלקוחות היהודיים. מצאתי שהמשא ומתן סביב סוגיית הכשרות משקף את שאלת שייכותם של המיעוט הפלסטיני בישראל.

 

עזרי עמרם, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון.