איך מסבירים תהליכי ג'נטריפיקציה טרנסלאומית, כזו המונעת מכוחות חיצוניים ולא מקומיים, כפי שניתן למשל לראות בשכונות היוקרה של ירושלים, שם יהודי התפוצות מחזיקים דירות נופש רבות ומעלים את מחירי הדיור?
הספרות בתחום מייחסת את התרחבות התופעה בעולם לתהליכים כלכליים כמו הפיכת הדיור למוצר, הפער בין ערך הנכסים בפועל לשווי הפונטציאלי שלהם (rent gap) שגדל אם הרוכשים מגיעים גם ממקומות אמידים יותר ולא רק מהמקום עצמו, ולחלוקת עבודה גלובלית בלתי שיוויונית שבגללה יש ארצות עשירות יותר ופחות. עם זאת, דרך עבודת שדה בבריטניה ובישראל, צבן מציעה לחזור ולבחון מה מניע אנשים לרכוש בתים דווקא במקומות מסוימים. היא טוענת שהמוטיבציות הן לא רק כלכליות, אלא במקרים רבים גם רגשיות. באמצעות המושג "נדל"ן כדריסת רגל" היא מדגימה כיצד רכישת נכסים מאפשרת לשמור על קשר עם מרחב בעל משמעות רגשית עמוקה. המאמר שמתמקד ביהודים בריטים שרוכשים דירות נופש בירושלים, בוחן את הקשר בין המוטיבציות שלהם לבין השאיפה הכלכלית והפוליטית של מדינת ישראל למשוך אליה את יהודי התפוצות האמידים. המשטר הניאוליברלי בישראל הפך את ירושלים ליעד נופש אטרקטיבי מבחינת יהודים אמידים, שמעדיפים לגור בה בגלל הקשרים הרגשיים, המשפחתיים, הלאומיים והדתיים שלהם אליה. המאמר מדגים כיצד השפיעו המדיניות העירונית "מלמעלה", מצד אחד, והביקוש לאיכות חיים "מלמטה", מצד שני, על התייקרות הנדל"ן בפנים העיר ירושלים ועל דחיקתו של מעמד הביניים החוצה. אותם נדחקים מתיישבים לרוב בפריפריה העירונית, שנמצאת בירושלים מעבר לקו הירוק והתוצאה עולה בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית והעירונית שמטרתה למנוע חלוקה עתידית של העיר.
בגיליון המלא יופיעו גם מאמרים על ערים בצרפת, ספרד, פורטוגל, רומניה, אקוודור ומקסיקו.
לקריאת מאמרה של הילה צבן מתוך גיליון מיוחד בז'ורנל Urban Studies על ג'נטריפיקציה טרנסלאומית שיופיע במהלך 2020 בעריכת צבן ומת'יו הייז:  The real estate foothold in the Holy Land: Transnational gentrification in Jerusalem
עוד על צבן: https://warwick.academia.edu/HilaZaban