אדר' אסלאם דעיס מהקליניקה האורבנית, עמדה על הסוגיות התכנוניות המרכזיות שמשפיעות על פיתוח מערך תחבורה יעיל, תדיר ונוח במזרח ירושלים. למדנו כי מערך הרכבות הקלות המתוכננות עדיין רחוק מלתת מענה ראוי לשכונות מזרח העיר, וכי גם מימושו של התכנון הקיים ייקח עוד זמן רב. אדר' דעיס הדגישה את הפער העצום הקיים בשכונות בין התכנון לביצוע בכל הנוגע לסלילת דרכים, וכי במקרים רבים בפועל אין אפשרות לסלול את הדרכים המתוכננות כיוון שהן עוברות בתוואי אשר בפועל כבר הפך בינתיים לשטח בנוי, או בגלל טופוגרפיה חריפה במיוחד. לעומת זאת, במצב הקיים ישנם כבישים רבים אשר הינם צרים מאד, בנויים בשיפועים תלולים, ואינם עומדים בסטנדרטים המקובלים. בעיות נוספות נוגעות לנושאים של מחסור בחניות, וחניות לא מוסדרות המקשות עוד יותר על התנועה ברחובות.
ג'יי קפלן, יועץ בכיר בתכנון תחבורה ומודלים תחבורתיים ומרצה בתחום הנדסת התחבורה, הציג את הרצאתו:“תכנית אב לתחבורה: מערך התחבורה במזרח העיר". העבודה כוללת תכנית תלת שלבית שנועדה להפוך למסמך אב המכיל מספר רכיבים: להתוות פתרון תחבורתי למשתמשי הדרך השונים, ביניהם נהגים, הולכי רגל ומשתמשי תחבורה ציבורית; להציע מערכות תומכות הכוללות מסופי תחבורה ציבורית ופתרונות חנייה; לשמור על הקישוריות למרכזי תעסוקה, לימודים ודת מרכזיים. לאחר שנתיים מתחילת העבודה על תכנית האב, הושלמו שני השלבים הראשוניים: איסוף נתונים וניתוח המצב קיים והגדרת חזון תחבורתי, מטרות ויעדים. בעת המפגש (פברואר 2019), צוות התכנון נמצא בשלב בחינת היתכנות לפרויקטים ולחלופות התכנוניות הקיימות.
מר קפלן פתח את הרצאתו המקיפה עם לימוד נתונים דמוגרפיים ותחזיות פיתוח עירוני, האמורות להוות בסיס לתכנית אב לתחבורה, אך אמינותם נתונה בשאלה. פרק השוואתי על הרגלי נסיעה הראה, בין היתר, ששיעור בעלות על רכב פרטי/זמינות לרכב פרטי במזרח העיר הוא כמחצית מהשיעור בקרב האוכלוסייה הלא חרדית במערב ירושלים. נתונים על הרגלי נסיעה הצביעו על שיאי עומס לא סטנדרטיים בשעות השיא ובעיקר בשעת הסעת ילדים לבתי הספר. ניתוח מערכת הדרכים צייר תמונה של ריבוי רחובות צרים מאוד, המהווים חסם הן לזרימת התנועה והן להולכי רגל. ניתוח מצב בטיחות בדרכים הצביע על שיעור גבוה במיוחד של הולכי רגל נפגעים בתאונות (בין 40% - 60% בשכונות מזרח ירושלים לעומת כ 30% בממוצע ארצי) ובמעורבות גבוהה של אוכלוסייה צעירה. ניתוח מצב התחבורה הציבורית הצביע על היעדר תחנות אוטובוס/היעדר מדרכה להמתנה, ועל אגנים ללא כיסוי/נגישות לאוטובוסים. הוצגו כיווני פיתוח בתחום הכבישים והתחבורה הציבורית, עם סוגיות לבחינה.
תגובות וזוויות נוספות הוצגו על ידי:
ד"ר ענאיה בנא, מהנדסת ועדת התכנון והבניה עירון וחברת הקליניקה האורבנית, הציגה בהרצאתה "התמודדות עם סוגיות ברישוי" את עיקרי עבודת התכנון במסגרת הכנת תכנית הותמ"ל בעיר אום אל פחם. התכנית מתמודדת עם סוגיות דומות לאתגרים הקיימים במזרח ירושלים בנוגע לפיתוח מערך תחבורה בלב המרקם הבנוי שהתפתח במהלך השנים בצורה מסיבית, ללא תכנון סטטוטורי ועם מיעוט רכבים פרטיים . ד"ר בנא עמדה על הצורך בהגמשת סטנדרטים בתכנון וביישום, כגון שיפועים מותרים, רוחב הכבישים והמדרכות, רדיוס הסתובבות ועוד, וזאת תוך התבססות על מיפוי מפורט של המצב הקיים. הגמשת הסטנדרטים באום אל פאחם מתבססת על מערך הסכמות פנים-קהילתי, מתן תוקף סטטוטורי בהתאם לאפשרויות ולמגבלות ומתן זכות מעבר לציבור בחלקות פרטיות בהסכמת בעלי הקרקע.
רן עציון , מנהל תכנון וביצוע בחברת מוריה, הציג בהרצאתו "תכנית החומש ודילמות מרכזיות" את עיקר הפעילות של חברת מוריה בתחום שיפור וחידוש מערך התחבורה הפרטית והתחבורה הציבורית במזרח ירושלים, וזאת לאור תכנית החומש לצמצום פערים במזרח ירושלים (החלטה 3790). מר עציון עמד על הפערים העצומים שנוצרו עם השנים בין מזרח למערב העיר, המובילים בין היתר גם לעלויות סלילה גבוהות בכ- 150% ביחס לסלילה במערב העיר. אתגר נוסף בתכנון ובביצוע במזרח העיר, קשורים מבנה הטופוגרפי התלול, שאף הוא מייקר עלויות ומביא להגמשת הסטנדרטים בביצוע הפרויקטים, למשל סלילה בשיפועים של כ-15%. כמו כן, במקרים רבים תוואי הדרך הסטטוטורית הנגזר מתכניות ישנות כבר בנוי או שאינו תואם את תוואי השטח. מר עציון תיאר את המאמצים שעושה חברת מוריה להתאמת התוואי המבוצע למצב הקיים בשטח, תוך ניסיון להימנע מהריסת בתים.
מר עציון הציג בפני המשתתפים את תהליכי התכנון והביצוע של כבישים במזרח העיר שכבר החלו במסגרת תכנית החומש הראשונה, וכן פתח בפנינו צוהר למחשבות אודות ההמשך. נסקרו המסקנות והסיכומים מהעבודה עד כה, אשר התוו את הפרויקטים אשר עתידים להתחיל בשנים הקרובות. במסגרת זו הוצגו הקריטריונים לתיעדוף פרויקטים, עם משקל מרכזי לפרויקטים שכבר עברו אישור סטטוטורי לתכנון. בנוסף הוצגה הגדרת הצלחת העבודה: יישום וביצוע כבישים, והורדת זמן נסיעה ברכב הפרטי. משתתפים ציינו את חשיבות הנגישות לשירותי חינוך, הרחוב גם כמרחב ציבורי, ועידוד תנועה לא מוטורית.
במסגרת הדיון המשתתפים ציינו שהמשמעות היא לעיתים תיעדוף פרויקטים מאושרים מביא לביצוע של פרויקטים שתוכננו בסטנדרטים ישנים (כגון קירות תמך בגובה 12 מטר) שלא היו מתאשרים היום. עוד עלו בדיון סוגיות הקשורות בהיעדר ידע מקומי מצד הרשויות, והצורך בהעמקת תהליכי שיתוף ציבור ליצירת מידע שימושי.
טל עצמון, מתכנן רובע צפון, הציג דוגמאות נוספות המצביעות על קשיי התנועה והתחבורה במזרח העיר.
מר אכרם, נציג ועד מפעילי תחבורה ציבורית בירושלים, הציג קשיים בהפעלת שרות תקין: כבישים רעועים השוחקים את האוטובוסים, היעדר תחנות ומפרצי אוטובוסים בהן אפשר להמתין בכבוד ולעלות בבטיחות וללא הפרעה לתנועה, בדיקות ביטחוניות המאריכות מאוד את זמן הנסיעה, חנייה בניגוד לחוק לאורך מסלול האוטובוסים ובתחנת האוטובוס והיעדר אכיפה של חוקי התנועה, תחרות עם מוניות שרות לא מפוקחות, וקשיי המעבר בין שלושת המסופים בשער שכם.
יוסי סעידוב, נציג ארגון 15 דקות לקידום שרות התחבורה הציבורית , הציג את תפיסת הפעולה של העמותה: מסייעים למשתמשי קווי אוטובוס להגביר את הדרישה לשיפור השרות. סעידוב ציין הצלחות רבות לשיפור השרות בעקבות דרישה מאורגנת של הלקוחות, כולל היעילות של צילום חנייה לא חוקית על מדרכות/בתוך תחנות אוטובוסים והעברת התמונות לדיווח במוקד העירוני, והצהיר על מוכנות לקדם שיפור השרות במזרח ירושלים.