פיתוח כלכלי ותעסוקה

 

מזרח ירושלים מתאפיינת בפערים גדולים בכל הנוגע לשיעור המועסקים, הן ביחס למערב העיר והן ביחס למקובל בערים אחרות בישראל. על פי נתוני שנתון ירושלים 2016 ותכנית אב לתחבורה הפער בכל הנוגע לתעסוקת נשים הוא גדול במיוחד: רק 30% מתושבות מזרח ירושלים מועסקות, לעומת כ 60% במערב העיר. כמו כן, התעסוקה במזרח ירושלים מתאפיינת בתחומים המניבים הכנסה נמוכה למשק בית, ומכאן, שיעורי העוני הגבוהים גם בקרב המועסקים.

נושאי התעסוקה והפיתוח הכלכלי עומדים בליבה של תכנית החומש למזרח ירושלים, כאשר המטרות שנקבעו בה הינן להגדיל את הפריון במשק, לשלב את תושבי מזרח העיר במעגל התעסוקה, להגדיל את ההכנסות למשק בית במזרח העיר ובפרט נשים, ולהגדיל את הכנסות עיריית ירושלים.

לצורך מימוש מטרות אלו נקבע בהחלטה כי שילוב תושבי מזרח העיר במעגל התעסוקה יעשה על ידי תימרוץ וסיוע למעסיקים; עידוד, פיתוח וקידום הקמה והרחבה של עסקים קטנים ובינוניים המותאמים באופן ייחודי לאוכלוסייה במזרח ירושלים כמו גם הקמה של מרכז עסקים ומאיץ עסקים; פיתוח תכנית ממשלתית לתמיכה בפיתוח עסקי ופיזי של מרכזים מסחריים ואזורי מסחר בשכונות מזרח ירושלים; הגדלת גביית ארנונה עסקית.  

מרכיב מרכזי נוסף הוא צמצום הפער בשיעורי תעסוקת נשים, אשר הינם נמוכים מאד במזרח ירושלים, והגדלת שיעור המועסקות והשוואתו לזה הקיים בקרב נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל. לצורך כך נקבע כי יופעל מרכז הכוון תעסוקתי אשר יעסוק בהכוונה ובהשמה בעבודה של נשים וגברים מקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים, בדגש על השמת נשים; יורחבו ויגובשו תכניות לעידוד תעסוקת נשים צעירות באמצעות, בין היתר, לימודי עברית, שנת מפנה לצעירות לאחר סיום התיכון, הכשרות, חינוך טכנולוגי, הסבת והשמת אקדמאים; תמשך הקצאת תקנים לעובדים סוציאליים המיועדים להשמה; יורחבו של שירותי הרווחה והתעסוקה הניתנים במזרח ירושלים, בדגש על תכניות לעידוד תעסוקת נשים, מניעת נשירה ומצבי סיכון בקרב ילדים ונוער וחילוץ מעוני.

כמו כן, התכנית מקצה תקציב ייעודי להגדלת מספר מעונות היום שנבנים במזרח ירושלים, מתוך הנחה שקיומם של מסגרות טיפול בילדים הינו הכרחי על מנת לאפשר ולעודד תעסוקת נשים.

במסגרת מפגש זה ביקשנו לשמוע וללמוד מהמשתתפים ומהמרצים האורחים אודות רכיב התעסוקה בהחלטת הממשלה 3790, אודות פרויקטים רלוונטיים לעניין זה המקודמים בימים אלה במזרח העיר ואודות המערכים המשלימים למהלך, ביניהם ליווי להקמת עסקים, לימוד עברית, השתלבות בשוק הכללי, מעונות יום, תמיכה באימהות עובדות ועוד.

 

הצגת הידע הקיים והעשייה הנוכחית בתחום

פתחנו את המפגש עם שתי הרצאות קצרות שחשפו בפני המשתתפים טפח מהמהלך המקודם להקמת סדרה של אזורי תעסוקה במזרח ירושלים.

יערה איסר, ראש אגף תכנון בחברה לפיתוח מזרח ירושלים, סקרה בקצרה את פעילותה הכוללת של החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י), ובאופן מפורט את פרויקט "תכנון מתחמי תעסוקה בשכונות מזרח ירושלים". גב' איסר הציגה בקווים כלליים את המוטיבציות ואת תפישת הארגון בנוגע לשיתוף ציבור, עבודה מתוך השכונות ולטובתן ומנגנוני היישום, ואת התפישה העומדת בבסיס המהלך כולו – עדיפות לתעסוקה וקידום תושבי השכונה לצורך יצירת מנוע כלכלי בקנה מידה שכונתי-רובעי. אזורי התעסוקה ממוקמים בשולי השכונות ובקצות העיר על קרקעות זמינות, אשר בעיקרן הן בבעלות פרטית גם אם אינן מוסדרות. האזורים המתוכננים ממוקמים בשכונות עיסוואיה בצפון ירושלים, א-טור בגבולה המזרחי, ושני אזורים בצור באהר בדרום העיר.

צביקה מינץ, יועץ הפרוגרמה לתכנית הציג בקצרה נתוני רקע לדיון המתבססים על הסקרים שביצע במסגרת התכנית: 

  • שיעור האבטלה גבוה בעיקר בקרב נשים: כאמור, כ 70% אינן מועסקות כלל, והמועסקות בדרך כלל בתחומי השירותים ובמקצועות שאינם דורשים השכלה והשכר בהם נמוך משמעותית.
  • ממוצעי השכר הנמוכים: גברים מועסקים לרוב בתחומי תעשייה מסורתית, מסחר ותיקונים, ומרוויחים כ 9,000 ₪ או פחות. נשים עובדות בעיקר בענף השירותים, ובפרט בתחומי ההסעדה, החינוך והבריאות, בהם השכר הממוצע עומד על כ-7000 שח. בשניהם המקרים מדובר בהכנסות שהינן מתחת לשכר הממוצע, ואינם כוללים מקצועות בעלי הכנסות גבוהות כגון תעשיות מתקדמות, פיננסים ומנהל ציבורי, הדורשים גם רמת השכלה גבוהה.  
  • שטח מ"ר לעסק: העסקים קטנים יותר ומניבים פחות. שטח עסק ממוצע בירושלים עומד על כ-150 מ"ר, ואילו במזרח ירושלים על כ-90 מ"ר.
  • שטח מ"ר תעסוקה ומסחר לנפש: הנתונים הכלל עירוניים לשטח העסקים נמוכים משמעותית מהמקובל בישראל, ונתוני מזרח ירושלים נמוכים משמעותית מאלה של מערב העיר. מ"ר מסחר לנפש בירושלים עומד על  1.9, ואילו במזרח ירושלים 0.8. מ"ר תעסוקה לנפש בכל ירושלים עומד על 4 מ"ר, ואילו במזרח ירושלים 1.7 מ"ר.  
  • שטחי תעסוקה בירושלים: קיים מלאי סטטוטורי של כמיליון מ"ר, ומתוכננים עוד כ -3 מיליון מ"ר. בנוסף, יש עוד כ-1.5 מיליון מ"ר של מתחמי תעסוקה הנמצאים בתהליכי תכנון, כלומר קיים מלאי עצום. עם זאת, שיעור המימוש נמוך, ובפועל קיימים רק כ-3.5 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר.  
  • עריכת קניות: עיקר הקניות של תושבי מזרח ירושלים מתבצעות בעיקרן בשכונות המגורים עצמן (45%) ובמע"ר מזרח (28%), ובמידה קטנה יותר במערב העיר (11%) וברשות הפלסטינית (8%).

 

במסגרת הדיון עלתה שאלת התיירות. אמנם תיירות לא יכולה ברוב המקרים להוות תחליף להכנסה ראשית, אבל למשפחות רבות גם תוספת צנועה של כמה אלפי שקלים עשויה להיות משמעותית. בנוסף, אנשים בקהל ביטאו נכונות לפיתוח תיירות, אך ציינו כי הם נתקלים באופן שיטתי בחסמים עירוניים-רגולטיביים.

 

לאחר שקיבלנו תמונה כללית על מצב הפיתוח הכלכלי ועל התפישה העירונית, ירון קמחי מהיחידה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) הציג את  "התכנית כלכלית יישומית לפיתוח מזרח ירושלים". לאחר שתיאר בקצרה את עבודת הרקע שנעשתה, ירון תיאר את התפישה המשלימה לפיתוח הכולל שבמרכזה התמקדות במרכזי השכונות. כיום, הרחובות המסחריים בשכונות מזרח העיר לא מתפקדים בצורה מספקת. לכן, המטרה היא ליצור מרחבים עירוניים מזמינים ומתפקדים שיהוו תשתית לפיתוח עסקי וכלכלי עתידי. מתווה הביצוע יכלול מספר שלבים שיתמקדו במרכזי השכונות: העצמת עסקים ותושבים, פיתוח פיסי, יצירת תשתיות תומכות, ותכניות לפיתוח עתידי. כפיילוט שיאפשר למקד מאמץ, התכנית תתמקד בשני רחובות ראשונים. מהלך זה מקודם במקביל לעבודה שהוצגה בתחילת היום לפיתוח אזורי התעסוקה ולפיתוח שטחי תעסוקה לאורך הכביש האמריקאי ברמה העירונית.

 

בהמשך, כאשר עיקרי התכניות לקידום ולפיתוח כלכלי במזרח העיר לנגד עיננו, ענת שוורץ וייל, מהג'וינט ישראל אלכא, סיפרה על קידום "תעסוקה - רווחה - כלכלה: יישום החלטת ממשלה 3790" . גב' שוורץ וייל תיארה את חלוקת 'העוגה' הנכללת בהחלטת הממשלה ואת הדגשים המרכזיים, ביניהם הגדלת תעסוקת נשים עד לשיעור של 75% מהנשים במזרח ירושלים (בדומה לאחוז הנשים המועסקות מקרב הפלסטיניות אזרחיות ישאל), פיתוח הון אנושי וקידום תעסוקה איכותית.

הג'ויינט פועל בשלושה מסלולים לתיאום בין השחקנים הממשלתיים, העירוניים וארגוני החברה האזרחית הפועלים בשדה, כדי לשפר את יישום החלטת הממשלה:

  1. תעסוקה:
  • מרכז הכוון תעסוקתי המלווה תושבים בתהליכי קבלה לעבודה, באמצעות קורסים, הכשרות והשמה.
  • תכניות לעידוד תעסוקה בעיקר בקרב נשים.
  • לימוד עברית: אי ידיעת השפה מהווה חסם מרכזי בפני תעסוקה בכלל ותעסוקת נשים בפרוט.
  • פיתוח הון אנושי באמצעות קורסים המסייעים בכניסה לעולם העבודה, ובעיקר בתחום הטכנולוגי והדיגיטלי.
  • הרחבת מעגלי תעסוקה באמצעות אימון אישי, ליווי וסדנאות לשילוב במערך העבודה.
  • הקמת מבנים למעונות יום, וכן עידוד פתיחת משפחתונים.  
  1. רווחה – עיבוי תקנים לעובדים סוציאליים
  2. כלכלה – תימרוץ מעסיקים להעסקת עובדים ממזרח ירושלים, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, פיתוח מרכזים מסחריים.

ענת הציגה את האופן בו הג'וינט רואה את הסנכרון בין סך הגופים והפעולות שהוצגו, לצד רכיבים נוספים שלא ניתן היה לפרט במסגרת הזמן המצומצמת. במסגרת הדיון העלו המשתתפים סוגיות כגון התאמה  תרבותית, הצורך בלימוד עברית והנגשת מידע, והחשיבות שבפיתוח איטי ויציב ולא מואץ ומאולץ. כמו כן, עלה החשש שהמטרות הכמותניות יסיטו את הפוקוס לכיוון של תעסוקה בשכר מינימום מקידום מהותי ואיכותי. 

 

ההרצאה האחרונה, של אהוד עוזיאל מצוות בלומברג ירושלמים,  עסקה בקידום מנגנון משלים ליציאת נשים לעבודה, קרי הקמת מעונות יום וגני הילדים. קיים מחסור כללי במעונות יום ובמזרח ירושלים בפרט. כמו בכל סוגיה הנוגעת לתכנון ובניה במזרח ירושלים, גם נושא זה מרובה בחסמים ואתגרים, ואהוד התייחס לכמה מהם:  

  • מחסור בקרקע וקושי בהפקעת קרקע לטובת הקמת מעונות יום: הפקעה היא הליך סבוך וברוב המקרים גם אין הסכמה. כיום מוקצים  50 מיליון ש"ח לטובת הפקעת קרקעות.
  • תקציבי בנייה: למרות התקציבים שהוקצו להפקעה, אין בהכרח תקציב לבניית מעונות. כיום מקודמת מגמה למיצוי זכויות ולשילוב שימושים שונים במבנים קיימים שיאפשרו בניית קמפוסים רב קומתיים לגיל הרך.
  • הפעלת המעונות: קיים העדר אמון במעונות שיפוקחו על ידי עיריית ירושלים. לא ברור מי יפעיל את המעונות במזרח העיר ומי יהיו העובדים והעובדות.
  • ביקוש ועלויות: לא ברור מי ההורים שיפנו למעונות. רוב האימהות לילדים קטנים אינן עובדות, הסבסוד שעומד על כ-700 ש"ח נמוך מדי ותהליך קבלת ההחזרים וההנחות מורכב.  כיום, קיימות חלופות זולות ולא מקצועיות בקהילה, לרוב בקרב בת משפחה, מוכרת ומקומית שהאמון כלפיה גבוה יותר. יחד עם זאת, ניתן להבחין בשינוי דורי מהותי ובהבנה כי המסגרת החינוכית חשובה לילד לטווח הארוך. אחת העדויות היא הביקוש הגובר למשחקיות במנהלים הקהילתיים ובטיפות החלב.

הניסיון להתמודד עם האתגרים נעשה באמצעות פעולה מקבילה של חיבור בין פיתוח של כוחות קהילתיים לטובת הילדים, לבין יצירת פתרונות מערכתיים שמכילים תהליכים של הפקעה, בניה, הכשרה, יצירת מסגרות וקידום צוותים איכותיים.

ההרצאה עוררה דיון שהעלה מספר נקודות:

  • משפחתונים לגיל הרך המופעלים בבתים פרטיים עושים שימוש משני בנדל"ן קיים הוא חסכנות מבורכת, מכיוון שהוא מאפשר להימנע מהפקעה ומאפשר לילדים קטנים להישאר בקהילה.
  • עם זאת, יש צורך בפיקוח והכשרה וכדאי לעשות מאמץ כדי לקבלו. במקרים רבים הבתים לא מותאמים. רצוי לערוך מיפוי של חסמים ולבדוק כיצד ניתן להתגבר עליהם.
  • התהליך הבירוקרטי להקמת מעונות פרטיים מורכב ולא קיים כיום מנגנון שמסייע להקמת משפחתונים ביתיים. יש יוזמות פרטיות כל הזמן, אבל קיימת דרישה להקמת חברה או עסק מורשה, שלא מאפשרת לאנשים פרטיים ליטול יוזמה. יתכן שאם השטח יציע פתרונות יתגבש מנגנון מותאם.
  • רב תכליתיות ובניה לגובה בגיל הרך – עלתה השאלה האם נכון וכיצד ניתן לבנות מעונות לגובה, הכוללים פתרונות בצורת מרפסות, חצרות משותפות בכניסה לבניין, ועוד. זאת ללא ויתור על ערכים חינוכיים חשובים כגון נגישות לטבע, מרחב משחק מספק וכיו"ב.  

קבוצות דיון לפיתוח אסטרטגיות פעולה בנושא פיתוח כלכלי ותעסוקה

בסדנה שלאחר ההרצאות, דנו בכיווני פעולה עתידיים ופתרונות אפשריים להתמודדות עם האתגרים והחסמים שעלו בהרצאות ובדיונים. בקבוצות עסקנו בשלוש נושאים עיקריים:

  • קבוצה אחת דנה בהיבטים מרחביים של פיתוח כלכלי וכן היבטים שונים של קידום התעסוקה, שאינם בהכרח תכנוניים. עיקר הדיון עסק בצורך בהתווית תכנית כלכלית כוללנית, אשר לוקחת בחשבון היבטים שונים כגון מעונות יום, מסחר, תעסוקה, תחבורה, חינוך רווחה (בהמשך לניתוח שהוצג על ידי צביקה מינץ). המטרה הינה לייצר מגוון פתרונות תעסוקתיים המותאמים למגוון אוכלוסיות.
  • קבוצה אחרת התמקדה במאפיינים הייחודיים של תעסוקת נשים במזרח ירושלים, ובאפשרויות השונות לתמיכה בעבודה מהבית או בקרבת הבית, וכן במענים שונים לחסמים ייחודיים של נשים אלו.
  • קבוצה נוספת דנה בנושא של פיתוח תיירותי כמקור הכנסה רלוונטי, בפרט בשכונות המרכזיות יותר. נראה כי לירושלים המזרחית יש פוטנציאל תיירותי רב, שעדיין לא הגיע לכדי מיצוי. עיקר הדגש בדיון היה על תיירות בקנה מידה שכונתי-קהילתי, כאלמנט של כלכלה מקומית בת-קיימא.

להלן קיצור התובנות המרכזיות שעלו:

תכנון מוכוון כלכלה מקומית:

  • עריכת תכנית כלכלית כוללנית בקנ"מ שכונתי שתאפשר התייחסות לרבדים שונים של תעסוקה וכלכלה מקומית, תוך ניצול של הזדמנויות מקומיות. ישנה חשיבות להתחלת הפיתוח הכלכלי מרמת השכונה ומעבודות קרובות לבית ובתוך הקהילה המאפשרות שינוי הדרגתי.
  • תכנית עירונית לתיירות אשר תכלול היבטים שונים של תיירות כגון אירוח, הסעדה, סיורים, אמנויות.

נגישות לאפשרויות תעסוקה מגוונות:

  • עירוב שימושים: יש צורך ונכונות לתעסוקה בתוך המרקם הקיים, אשר אינה מצריכה נסיעה לאזורים אחרים בעיר, ומאפשרת לנשים להישאר קרובות לבית ולילדים. ניתן לעשות זאת ללא שינוי סטטוטורי כולל או הקמת אזורי תעסוקה, אך תוך הוספת זכויות בנייה לתעסוקה, תיירות ומסחר בתוך המרקם הקיים . יש להקפיד שעירוב זה לא מייצר מטרדים נוספים בשכונות.
  • המשתתפים הדגישו את חשיבות הנגישות לתעסוקה איכותית בכל העיר (תחבורה ציבורית), ובפרט למוקדים השכונתיים.

פיתוח פיסי משלים:                                                                                                                                      :

  • חיזוק והרחבה של הקיים: נקודת המוצא צריכה להיות חיזוק מגמות קיימות. כיום יש התחלות חזקות בדמות מסחר לאורך הרחובות. כדאי להרחיב ולחזק מגמות אלו באמצעות שיקום חזיתות, הנגשה, חניה,
  • תוספת שימושי קרקע לתעסוקה, מסחר ותיירות במיוחד לאורך הרחובות הראשיים בשכונות, אך באופן שאינו מייצר מטרדים לשכונה. 
  • התייחסות לנראות השכונה כאלמנט שיש לו השלכות כלכליות: תשתיות ופינוי פסולת, נראות ומדרכות, תפעול ותחזוקת מרחב ציבורי, חניה ושבילים. בהקשר זה נודעת חשיבות לניהול המרחב הציבורי והמסחרי, יותר מאשר תכנון המרחב.
  • בניית מערך שבילים (לאופניים, ברגל, לסאגווי) שיוכל לשרת הן את תושבי השכונות והן לצרכי תיירות והנגשת אתרים משמעותיים.

הכשרות ואמצעים משלימים:     

  • תעסוקה מוסדרת ומרושתת מהבית: ישים יותר, נגיש יותר וכבר קורה. חשוב לתעסוקת נשים ולתעסוקה של אנשים שאין באפשרותם להתרחק מהבית. גם תוספת של 2,000 או 3,000 ₪ עשויה להיות משמעותית עבור משק בית. עבודה מהבית על בסיס רשת ממוחשבת רלוונטית מאד לנשים משכילות.
  • חציית מחסום השפה: חסם מרכזי בהנגשת תעסוקה לנשים ובכלל

השקעות ומרכזים ייעודיים:

  • השקעה ציבורית בקרקע פרטית: מעורבות של המדינה בשטחים פרטיים מנוגדת לתפיסת העולם הרווחת. מצד שני, כוחות השוק לא מסוגלים לשאת בעלויות פיתוח כלכלי יזמי איכותי. אם העיריה רוצה להרים את רמת התעסוקה נדרשת התערבות ממוסדת. למשל: השקעה ציבורית במיזמים פרטיים באמצעות שיתוף פעולה עסקי עם אנשי עסקים ומשקיעים ממזרח ירושלים.
  • הקמת HUB נשים: מרכז לתעסוקת נשים, ביוזמה פרטית או ציבורית, שיתפקד גם כחממה לעסקים קטנים וגם כמקום למעונות יום, לימוד עברית ופעולות פנאי (בית קפה, חדר כושר לנשים, מספרה, ספריה).
  • הקמת HUB תעסוקתי: שיהווה מרכז לימוד ותעסוקה. בדיקת מודלים כגוןwe-work  ודומיו. פונה בעיקר לצעירים, אבל עושה רושם רלוונטי. דורש היבטים תפעוליים מורכבים, וקשה יותר למצוא מקומות פיסית וקונקרטית.

 

התארגנות ובניית רשתות קהילתיות:

  • קיום כנס גדול של אנשי העסקים במזרח ירושלים שיחשוף בפניהם רעיונות ויוכל ליצור חיבורים.
  • בניית רשת יידוע והנגשת תעסוקה באמצעות המנהלים הקהילתיים וערוצים נוספים.
  • קיום הכשרות מקצועיות בתחומים כגון פרסום ברשת, לימוד עברית, מחשבים וניהול.
  • בניית רשת נשים לתיירות מקומית: זו מבשלת וזו מארחת וזו לוקחת לסיורים בשוק
  • יצירת קשר בין המלונות הגדולים לבין החוויות המקומיות (נשים מבשלות, סיורים שכונתיים וכולי)

תיירות כמקור הכנסה רלוונטי:

  • הקמת מרכז עירוני לקידום התיירות שיאפשר הכשרה, פרסום, ליווי, סיוע בניהול  ומתן הלוואות. ייתכן שהמנהלים הקהילתיים יכולים לשמש כמרכזים כאלה.
  • יצירת רשת וקישור בין המלונות הגדולים לבין האטרקציות ופעילויות התרבות והפנאי המקומיים.
  • אפשרות למנף את התיירות הדתית בתקופת הרמאדן, שקהל היעד העיקרי הוא תיירות פנים מהצפון.
  • פוטנציאל סופי השבוע: אלו זמנים בהם הפעילות המסחרית במערב העיר משותקת במהלך השבת, בעוד שמזרח ירושלים שוקקת.
  • הרחבת אפשרויות האירוח: לא רק מלונות, אלא גם אירוח ביתי בסגנונות שונים.
  • קיום סדנאות בישול בבתים: קונים בשוק, מבשלים ואוכלים ביחד עם התושבים ובעיקר עם התושבות. אפשר בבתים, במטבח ייעודי על הגג או בכניסה נפרדת, או במטבח משותף, חיצוני, ייעודי לטובת העניין.
  • קידום האומנויות לסוגיהן, מאמנויות מסורתיות של עבודות יד, מוסיקה וסדנאות צילום בירושלים.
סיורים: סיורי גגות, סיורים שכונתיים, סיורי אוכל, eco-tourism.

טבלה מסכמת בנושא פיתוח כלכלי ותעסוקה

טבלה מסכמת בנושא פיתוח כלכלי ותעסוקה – איגום רעיונות לכדי פרויקטים לקידום:

נושא

רעיון לקידום

תכנון מכוון כלכלה מקומית

תכנית כלכלית כוללנית בקנ"מ שכונתי

תכנית עירונית לתיירות

נגישות לאפשרויות תעסוקה מגוונות

עירוב שימושים במרקם הקיים מאפשר תעסוקה קרובה לבית אשר אינה מצריכה נסיעה לאזורים אחרים בעיר. אינו מצריך הקמת אזורי תעסוקה.

ישנה חשיבות לנגישות טובה לתעסוקה איכותית בכל העיר (תחבורה ציבורית).

פיתוח פיסי משלים

חיזוק והרחבה של הקיים: מסחר לאורך הרחובות – שיקום פיסי -  חזיתות,  הנגשה, חניה.

תוספת שימושי קרקע לתעסוקה, מסחר ותיירות במיוחד לאורך הרחובות הראשיים בשכונות.

שיפור נראות השכונה - תשתיות ופינוי פסולת, נראות ומדרכות, תפעול ותחזוקת מרחב ציבורי, חניה

מערך שבילים שמנגישים אתרי התיירות- לאופניים, סאגווי, וברגל

השקעות ומרכזים ייעודיים

השקעה ציבורית בקרקע פרטית ו/או במיזמים פרטיים

HUB תעסוקתי - מרכז תעסוקה ולימוד בסגנוןwe-work . פונה בעיקר לצעירים.

HUB תעסוקת נשים - שיתפקד גם כחממה לעסקים קטנים וגם כמקום למעונות יום, לימוד עברית ופעולות פנאי (בית קפה, חדר כושר לנשים, מספרה, ספריה).

הכשרות ואמצעים משלימים

רישות וארגון של תעסוקה מהבית

חציית מחסום השפה – חסם מרכזי בהנגשת תעסוקה לנשים ובכלל

התארגנות ובניית רשתות קהילתיות

 

כנס של אנשי העסקים במזרח ירושלים

מיקרו-כלכלה: קבוצות ורישות עובדים ובעיקר עובדות מהבית

רשת נשים לתיירות מקומית: זו מבשלת וזו מארחת וזו לוקחת לסיורים בשוק

יצירת קשר בין המלונות הגדולים לבין החוויות המקומיות (נשים מבשלות, סיורים שכונתיים וכולי)

רשת יידוע להנגשת תעסוקה

קידום תיירות

מרכז עירוני לקידום התיירות: הכשרה,ליווי, הלוואות,סיוע בניהול, פרסום. אפשרי במנהלים הקהילתיים או אחר

קידום האמנויות לסוגיהן: מאמנויות מסורתיות (עבודות היד לסוגיהן) ודרך מוסיקה, קדרות, סדנאות צילום בירושלים ועוד

מיקרו-תיירות: תיירות מקומית, אירוח ביתי

סיורי גגות, סיורים שכונתיים, סיורי אוכל, אקו-תוריזם

ניצול פוטנציאל עיסקי בזמנים בהם המסחר במערב העיר אינו פועל.