סיכום: מוקדי התייחסות לפעולות עתידיות

ארבעת ימי המפגשים של הפלטפורמה אפשרו דיונים עשירים, בהם עלו נושאים רבים, מגוון רחב של רעיונות, וכיווני פעולה אפשריים, כפי שהוצג למעלה בפרקי הדוח השונים אשר עסקו בנושאים של מרחב ציבורי, רישום קרקעות, תחבורה, ותעסוקה וכלכלה מקומית. בסוף כל פרק ניתן למצוא טבלה המסכמת את ההצעות לכיווני פעולה שעלו במהלך הדיונים.

אנו כמובן מודעות לכך שלא כל הנושאים הרלוונטיים לפיתוח איכותי יותר של המרחב המזרח ירושלמי נדונו כאן. בפרט, לא נדונו החסמים והאפשרויות לפיתוח והגדלה איכותית וכמותית נחוצה מאד של אפשרויות הדיור בשכונות מזרח העיר, נושא מהותי ללא ספק, שבחרנו לא לעסוק בו במסגרת זו. מכאן שאין לראות במסמך זה משום סיכום ממצה לשלל המחקר, הפעילות והמורכבויות של המרחב העירוני של מזרח ירושלים, אלא שהוא מהווה סיכום של נקודות מבט ותחומי עשייה ספציפיים וחלקיים אשר עלו במסגרת מפגשי הפלטפורמה. עם זאת, אנו מאמינות כי החשיפה ההדדית והמחשבה משותפת שעמדו במוקד המפגשים מאפשרות מבט חדש ופורה על חלק מהסוגיות הנדונות.

בבואנו לסכם את עיקרי הדברים אנו מזהות מספר אזורי פעולה רב-מימדיים, אשר להם פוטנציאל השפעה על תחומי חיים רבים. נבקש להציע כאן גישה אינטגרטיבית, שעשויה להיות מועילה ביחס למגוון רחב של תחומי פעילות ומומחיות, ומכאן שההצעות המסכמות מנסות להצביע על כיווני חשיבה ופעולה הנוקטים גישה מתכללת, קרי, התמקדות בנושא מסוים המאפשר לתת מענה מהותי לסוגיות רבות. להלן סדרת הפעולות או מוקדי התייחסות שאנו מזהות ככאלה שעשויים לתת מענה למספר רב של סוגיות ואתגרים.

 

מרחב ציבורי מתפקד - כבסיס לפיתוח ורווחה כלכליים ולשיפור איכות החיים העירונית

אחד הנושאים המרכזיים שעלו במהלך המפגשים השונים הוא חשיבותו של מרחב ציבורי איכותי ומתפקד היטב, הן כבסיס לפיתוח כלכלי משמעותי, הן להעלאת איכות החיים העירונית, והן לשיפור הרווחה אישית של תושבי מזרח העיר. המרחב הציבורי המזרח ירושלמי כולל כמובן את שטחי הציבור והשטחים הירוקים, אשר שניהם נמצאים במחסור ובתת-פיתוח בכל השכונות, אך גם את מערכת הרחובות והשבילים המקומיות. עיקר המסקנות מהדיונים נוגעות דווקא במערכת זו, אותה אנו מזהים כבעלת פוטנציאל גדול ליצירת שינוי כולל.

1.1  הרחובות כמרחבים ציבוריים העיקריים וכמנופים כלכליים

מהדיונים בנושאים השונים עלה תפקידם המרכזי של הרחובות השכונתיים. הרחובות מהווים, או שיש להם פוטנציאל להיות, מרחבים ציבוריים משמעותיים, המשמשים כמנופים כלכליים לפיתוח מקומות ותעסוקה לסוגיה. בו בזמן, כמרחבים ציבוריים פעילים יש להם גם תפקיד משמעותי וחלק פעיל בעיצוב הזהות המקומית ותחושת השייכות למקום.

לאור זאת, מוצע למקד מאמץ בפיתוח הרחובות המרכזיים בשכונות באופן רב ממדי, הכולל שימושי קרקע מעורבים כגון תעסוקה, מסחר ותיירות לצד מגורים. במסגרת פיתוח זה, יש להגדיר את מערך התחבורה הציבורית, ואת רשת ההליכתיות. כמו כן, יש לדאוג לאספקטים שונים של השמשת המרחב הציבורי של הרחוב כגון שיפור פיזי, שדרוג תשתיות, ניקיון ומיתוג.

מהדיונים עולה כי יש להעדיף ככל הניתן פיתוח המבוסס על הרחובות הקיימים, מתוך מטרה לחזק ולשפר אותם, על פני פיתוח חדש אשר מצריך הריסות או הפקעות. ככל הניתן, מוטב להתאים את הסטטוטוריקה למציאות המתפתחת, ולחזק מגמות קיימות. עם זאת, ברור כי בחלק (קטן יחסית) מהמקרים נדרשת 'מתיחת פנים' מאסיבית יותר, שתאפשר הגדלה משמעותית של זכויות הבניה, קידום מוקדי תעסוקה, ופיתוח מערך תחבורה ציבורית ראוי ומתפקד. במקרים כאלה חשוב במיוחד לבחור במנגנונים אשר יאפשרו את מירב המעורבות הציבורית בתהליכי התכנון והפיתוח (ראו פירוט בהמשך).

נבקש להציע מספר מהלכים משולבים, שמטרתם קידום התעסוקה, יצירת מרחב ציבורי איכותי, קידום ושיפור התנועה, וממילא שיפור הכלכלה המקומית:

o      פיתוח ושדרוג המרחב הפיסי: פיתוח סביבתי איכותי, שדרוג תשתיות, פרטי חזיתות, ריהוט רחוב, והנגשה.

o      עירוב ומגוון שימושים – מסחר, תעסוקה, הצמדת מוקדי ציבור וקהילה לרחובות המרכזיים

o      פעילות ותפקוד משתנה בזמנים שונים – ובכללם האפשרות לסגירת רחובות או אזורים כמרחבים ציבוריים ללא רכב בחלק משעות היממה או בימים מיוחדים.

o      דגש על קידום הליכתיות, בהיות הרחוב המרחב הציבורי המרכזי הניתן לפיתוח ופתוח לכל. רחבות מוצלות, פינות ישיבה, אזורי מסחר, בתי קפה – כל אלה יחד עשויים לתת מענה משלים למחסור הגדול בשטחים פתוחים ובמרחבי פנאי בשכונות מזרח ירושלים

o      דגש על נגישות בתחבורה ציבורית. התאמת חתך הרחוב למעבר תחב"צ. תפיסת התחנות כמוקדים בקנה מידה שכונתי. והתאמת המסלולים ותדירות הנסיעה לצרכי הקהילה באופן מדויק יותר.

 

1.2  שימוש גמיש ומיצוי שימוש בקרקעות זמינות ובשטחים ציבוריים

מהדיונים עלה הצורך למיצוי השימוש במרחבים זמינים קיימים לטובת הציבור הן על מנת להגדיל את כמות השטחים הזמינים לפעילות קהילתית, והן כפתרון אלטרנטיבי למנגנון הפקעת קרקעות לצרכי ציבור. מיצוי מרחבים קיימים כגון:

o      שימושים זמניים בקרקע ציבורית או פרטית כגון גינות משחקים ושימושי תרבות ופנאי בחוץ, היכולים להתממש בקרקע פרטית או ציבורית שאינה בשימוש כיום;

o      איתור קרקעות פרטיות שאינן מבונות באזורים מרכזיים והשמשתן לשימושים ציבוריים, עד לפיתוחן.

o      סגירת רחובות במועדים רלוונטיים לתנועה כלי רכב והפיכתם למרחב ציבורי מתפקד;

o      תוספת של פעילויות חדשות לשטחים המשמשים כבר היום בשימוש ציבורי: שימוש אינטנסיבי יותר בגגות ובחצרות מבני ציבור כהשלמה לשטחים הפתוחים החסרים

למותר לציין כי כל המהלכים הללו ובעיקר כאלה נוגעים למבנים או קרקעות בבעלות פרטית מצריכים הגעה להסכמה והסדר, ואסור שייעשו בכפייה. מהלכים שייעשו ללא הסכמה רק יגבירו את חוסר האמון הציבורי, וסיכוייהם להביא לשיפור במצב הקיים קטנים.

1.3 יצירת שטחי ציבור: מודל פיצוי רלוונטי במקרים של הפקעת קרקעות לצרכי ציבור

בהקשרים שונים עלה הצורך בגיבוש מודל פיצויים מוסכם למקרים בהם אין מנוס מהריסת בנייה קיימת או הפקעה של קרקע. מטרתו של מודל פיצויים כזה היא כפולה: הגדרה בהסכמה של שטחים לטובת הציבור ובניית אמון עם הקהילה המזרח ירושלמית. 

היות ותושבי מזרח ירושלים נמנעים מלקבל פיצוי כספי כנגד אדמה, ולאור הקונפליקטים וחוסר התכנות המימוש במקרים של הפקעה ללא הסכמה, מוצע לקדם מודל המבוסס על הסכמות קהילתיות ועל פיצויים בדמות זכויות בניה או הקלות. מודל כזה יוכל להיות מקודם כחלק מעבודתו של הגוף הניהולי המוצע (ראה בהמשך) שתפקידו לתווך בין הרשויות ובין התושבים ולהגיע להסכמות גם בנושא של הפקעת קרקעות שישמשו לבנייה של מבני ציבור ותשתיות ציבוריות אחרות. 

מעורבות ציבורית ומקצועית בקביעת סדרי עדיפויות ובתהליכי יישום

בכל אחד מהנושאים שנדונו עלתה חשיבותם של יצירת מנגנונים אשר יאפשרו מעורבות גדולה יותר של הציבור המקצועי והכללי בתהליכי קבלות ההחלטות בנוגע לתכנון המרחב, ואף יותר מכך בקביעת סדרי עדיפויות ובתהליכי היישום של פרויקטים שונים. אחד האתגרים המרכזיים הינו יצירת שיתופי פעולה ביישום של יוזמות בעלות פוטנציאל לשינוי משמעותי, והטמעה של ידע מקומי בתהליך התיעדוף של פרויקטים שונים. זאת באמצעות בנייתם של מנגנונים מתווכים, אשר יאפשרו איסוף של ידע מקומי ועבודה משותפת של הקהילה עם הרשויות, גם מבלי לגשר על פערי תפיסות מהותיים יותר. הצעות למנגנונים מסוג זה:

2.1 פיתוח שפה מקומית למרחב הציבורי של מזרח ירושלים: כפי שכבר הוסבר בהרחבה, פיתוח המרחב הציבורי המזרח ירושלמי דורש התייחסות תכנונית, תפעוליות וניהולית ייחודית. לתפישתנו, מכלל הדיונים על המרחב הציבורי עולה כי יש לפתח שפה מקומית ייחודית למרחב הציבורי של מזרח ירושלים, אשר תוכל לשקף באופן מדויק יותר את אופני השימוש בו הרלוונטיים לתושבים.

2.2 מיפוי קהילתי: פיתוח ושימוש במתודולוגיות של מיפוי קהילתי במגוון נושאים הנוגעים למרחב הציבורי, לשירותים העירוניים,  ולתחבורה הציבורית, יאפשר חשיפה ודיוק של הבעיות והצרכים בשכונות השונות. מיפוי כזה יסייע לבניית בסיס מידע מציאותי לגבי מצב השירותים, התחזוקה, והתפעול בשכונות השונות. המידע יוכל לשמש כמצע לשיתוף פעולה עם רשויות שונות לצורך שיפור איכות השירותים הניתנים בשכונות.

2.3 גוף מקומי האחראי על ניהול המרחב הציבורי ויישום פרויקטים: מטרתו היא לתווך בין השכונות ובין הרשויות באופן שיאפשר זיהוי צרכים, קביעת סדרי עדיפויות, איגום משאבים לפרויקטים משמעותיים, ניהול הביצוע, ותפעול שוטף של המרחב הציבורי. גוף כזה יוכל להיות אחראי הן על נושאי התכנון והפיתוח, והן על התפעול השוטף וכן לעזור בהעברת מידע מהגורמים העירוניים אל תושבי השכונות. כמו כן, יוכל גוף כזה לפעול לפיתוחן של שותפויות ציבוריות-פרטיות שמטרתן לשפר ולהעצים את השימוש במרחב הציבורי בשכונות בכלל וברחובות בפרט. המנהלים הקהילתיים עשויים למלא תפקיד זה, במידה ויוקצו להם משאבים, תמיכה והכשרה מתאימים.

2.4 מרכזי מידע, הכשרה ותעסוקה מקומיים: לאור הנגישות הנמוכה מחד והצורך הגובר מאידך במידע, בידע, להכשרות ולמיומנויות , הדיונים הצביעו על הצורך ביצירה של רשתות קהילתיות העוסקות בתחומים שונים של כלכלה מקומית אשר יאפשרו הפצה, הנגשה ותווך של מידע, שיתוף ידע ומיומנויות, ותמיכה בהתארגנויות מקומיות:

o           יצירה של HUBS מקומיים העוסקים בנושאים אלו (לדוגמא HUB מכוון לתעסוקת נשים), היכולים להוות בסיס לרשתות קהילתיות מסוג זה. לדוגמא מרכז בנושא תיירות אשר יעסוק בהכשרה, ליווי, מתן הלוואות, סיוע בניהול, פרסום וכיו"ב. מקום כזה יוכל גם לאפשר יצירה של קשרים ושיתופי פעולה בין נותני שירותים שונים.

o           יצירת מאגר מידע מתכלל בנושאי תכנון וביצוע אשר יאגם של כלל המידע הקיים בתכניות השונות המקודמות על ידי גופים שונים, באופן שיהיה נגיש ופתוח לציבור מחד, ויאפשר תיעדוף פרויקטים וקבלת החלטות מתוך ראייה כוללת מאידך. מאגר כזה יוכל גם להציף את חוסר ההתאמות בין המצב הקיים בשטח לבין המצב הסטטוטורי ויאפשר פעולות להתאמת המצב הסטטוטורי למצב הקיים.

2.5 חלופות לרישום קרקעות: מעמדה המשפטי-קנייני-רישומי של הקרקע בזרח ירושלים הוא מורכב, ובמקרים רבים מהווה חסם מהותי לפיתוח. בנוסף, הבעלות על הקרקע נושאת עימה היבטים תרבותיים ורגשיים עמוקים, ועל כן כמעט כל נגיעה בנושא מעוררת חששות ומהווה גורם משמעותי לחוסר אמון ציבורי בממשל ובמהלכי הפיתוח שביוזמתו. על אף  תשומת הלב המוקדשת להסדרת מעמד הקרקע במסגרת החלטת הממשלה, ברור כי ישנם קשיים רבים ביישום החלטה זו הלכה למעשה. בנושא זה ההמלצה המרכזית של דוח זה היא לבנות ולהפעיל מנגנונים חלופיים לרישום הקרקע הפורמלי. המשותף למנגנונים המוצעים הוא היותם מבוססים על הכרה בהסכמות פנים קהילתיות, ואף בהרחבתן במקומות הנדרשים באמצעות תהליכי שיתוף וגישור. עקרון נוסף הוא הכרה בייצוג הקהילתי הקולקטיבי של השכונות הפלסטיניות בנושאי תכנון ובנייה באמצעות המנהלים הקהילתיים:

o         רישום צל כבסיס לקבלת החלטות מושכלת: מיפוי משותף עם בעלי העניין בקרקע, של חלוקת הקרקע המקובלת על הקהילה, שעל בסיסו תתווה התכנית או יתקבלו החלטות למיקום שימושי קרקע.  אף שלרישום מעין זה אין תוקף משפטי, יש לו תוקף קהילתי, ובעיקר כשהוא מתבצע כהליך פומבי ושקוף לציבור.

o         הקמת וועדות רישום מטעם המנהל הקהילתי: אנשי מקצוע המקובלים הן על הקהילה והן על הרשויות, שיבצעו הליך של בדיקת תביעות בקרקע, ויסייעו לרשויות ולתושבים בהבהרת הסיטואציה. לתושבים יסייעו הוועדות להבין מה נדרש בכדי להסדיר את מעמד הקרקע או לפתח אותה, ולרשות יסייעו הוועדות להבין מה מידת התוקף של התביעה, והאם קיימות התנגדויות פנים קהילתיות או אחרות להסדרת הקרקע או לפיתוחה.

o         עמידה על זכותו של המנהל הקהילתי להגיש תכניות: חיזוק המעמד הייצוגי של המנהל הקהילתי כגוף משמעותי בתהליכי התכנון השכונתיים, תוך איתגור העמדה המשפטית השוללת מהמנהלים הקהילתיים את האפשרות להגיש תכניות בשם תושבי השכונות.

2.6 פיתוח מיקרו-תיירותי: בדיונים בנושאים השונים עלה הפוטנציאל הרב שיש לפיתוח תיירותי, בפרט בשכונות הקרובות למרכז העיר. לפיתוח כזה עשויה להיות תרומה משמעותית הן מבחינה תעסוקתית, הן בהיבטים מרחביים של שיפור הנראות והטיפוח של המרחב הציבורי, והן בהיבטים של יצירת נגישות תחבורתית ורגלית טובה יותר בתוך השכונות וביניהן. הדגש הינו על תיירות מקומית בקנה מידה קטן (כגון אירוח ובישול ביתי, סיורים, אמנויות, אקו-תוריזם וכדומה), אשר תתמוך ותייצר מערכות מיקרו-כלכליות מקומיות ובנות קיימא. יתרה מכך, פיתוח תיירותי יכול להישען על, ואף לשמש כמנוף לצמיחתן וחיזוקן של רשתות קהילתיות המורכבות מעסקים מבוססי משק בית ועסקים מקומיים תוך העצמת הקשרים הפנים קהילתיים. בקנה מידה שכונתי לצורך כך, הוצע לערוך תכניות כוללניות, בקנה מידה שכונתי, אשר יטפלו במגוון ההיבטים הקשורים בפיתוח של תיירות מקומית.