סוגיית רישום הקרקעות במזרח ירושלים הינה אחד האתגרים המרכזיים בתהליכי הרישוי והתכנון בעיר. המחסור בהסדר וברישום המקרקעין לפי השיטה המקובלת על פי חוק התכנון והבניה הישראלי 1965 , מהווה חסם מהותי בפני קידום תהליכים של רישוי ותכנון. תהליכי הרישוי והתכנון הם כלי בסיסי לתכנון התפתחות אורבנית מבוקרת ששומרת על איכות החיים ועונה על הצרכים הבסיסיים של התושבים בתחומים של דיור, דרכים, תשתיות, שטחים ציבוריים ומתן שירותים ציבוריים. במילים אחרות, רישום הקרקעות הינו מרכיב הכרחי למנהל תקין וליציבות תכנונית-קניינית לטווח ארוך.

ההיסטוריה המורכבת של מזרח ירושלים יצרה מצב בו הקרקע מוסדרת חלקית ובמגוון של צורות רישום. במקרים רבים אי הסדרת רישום הקרקע מהווה חסם מהותי לפיתוח לסוגיו, מורידה את ערך הנכסים, אינה מאפשר רישוי כדין או לקיחת הלוואות ומשכנתאות, וגורמת לאובדן הכנסות בהיקפים גדולים. במקביל, הרישום מהווה סוגיה רגישה עם משמעויות פוליטיות ולאומיות ומעלה חששות כבדים בקרב כל הצדדים. מורכבות הנושא יחד עם רגישותו הפוליטית הופכים את סוגיית רישום הקרקעות לאתגר מורכב במיוחד לבירור והסדרה.

תכנית החומש למזרח ירושלים קבעה יעד של הסדרת מחצית המקרקעין במזרח ירושלים עד הרבעון האחרון של 2021, והסדר כלל המקרקעין במזרח ירושלים עד לסוף שנת 2025. לצורך כך, הוקם צוות בראשות משרד המשפטים ובהשתתפות נציגי אגף התקציבים,  מזכיר הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל, משרד ירושלים ומורשת, המרכז למיפוי ישראל, מנהל התכנון ועיריית ירושלים. כמו כן, התכנית הקצתה תקציב ייעודי של כ-50 מש"ח לנושא, המהווים כ-2% מסך התקציב.

במפגש זה למדנו על תהליכי פיתוח במצבים של היעדר רישום מקרקעין מוסדר או של קרקעות המצויות בקונפליקט, במזרח ירושלים על בסיס עבודת העומק שנעשתה במכון ירושלים ובעזרת אנשי מקצוע שזה תחום התמחותם. במפגש השתתפו נציגים מטעם המשרד לענייני ירושלים, עיריית ירושלים, משרד האוצר, ומשרד המשפטים, לצד אדריכלים ומהנדסים מהמגזר הפרטי שפועלים במזרח העיר.