בסדנה שלאחר ההרצאה, התחלקנו לשלוש קבוצות אשר עסקו במשמעות המעשית של ייצור, הגדרה, השמשה, וניהול מרחבים ציבוריים במזרח ירושלים. במסגרת הדיונים עלו מספר נושאים וכיווני חשיבה אשר חלקם עסקו בתכנון ארוך טווח, כולל בנושא של הפקעת קרקעות לטובת צרכי ציבור, וחלקם האחר בפתרונות מיידים יותר המתמקדים בהשמשה וניצול מיטבי של מרחבים קיימים, וניתנים ליישום בטווח הקצר. כמו כן, עסקו הדיונים בקשר שבין פיתוח וטיפוח מרחב ציבורי איכותי ובין הגברת תחושת השייכות למקום ולמרחב והפחתת תופעות שליליות כגון ונדליזם.
להלן סיכום התובנות המרכזיות שעלו:
הפקעת קרקעות:
המנגנון המקובל של הפקעת 40% משטח כל תכנית לטובת צרכי ציבור יוצר במקרים רבים הפקעות מיותרות, פיזור לא יעיל של שטחים לצרכי ציבור ובסופו של דבר מביא לחוסר פיתוח של שטחים אלו. כל הפקעה שלא בהתאם לצורך ממשי או שאינה מנוצלת בפועל מעוררת חשד ואי אמון בקרב התושבים.
-
הפקעות צריכות להתבצע בהתאם לצרכים האמיתיים והפרוגרמטיים של האזור ושל שימושי הקרקע הקיים בו, ולא לפי פרוגרמה אחידה.
-
יש צורך לפצות את בעלי הקרקעות באחת מהדרכים המקובלות, כגון, מתן תוספת של זכויות בנייה, קרקע חלופית ועוד.
-
הודגש הנושא של בניית האמון והשותפויות עם התושבים ובעלי הקרקעות.
-
יש להקפיד על ניצול מיידי לטובת הקהילה של שטחים שהופקעו כבר לטובת הרשות במסגרת תכניות מאושרות, היות ואי נצולם מעורר חשדנות אצל התושבים.
הרחובות כמרחבים ציבוריים העיקריים:
אחד הזיהויים המרכזיים היה כי רשת הרחובות בשכונות משמשת בפועל כמרחב הציבורי המשמעותי והמתפקד. מומלץ לחזק מגמה זו על ידי יצירת מרחב ציבורי איכותי ברחובות עצמם, באופן שעשוי לתת מענה לחלק גדול מצרכי הקהילה. פיתוח כזה מצריך שינוי התפיסה התכנונית בכל הקשור לתכנון רחובות, לצורה שתאפשר שימושים מגוונים, ותעודד אינטראקציה בין התושבים:
-
יש לתכנן את הרחובות, במסגרת תכנון מפורט לשכונות או מקטעים, באופן שיכללו מרחב ציבורי פעיל ומזמין בדמות מדרכות רחבות ומוצלות, עירוב שימושים, ואיזון בין שימושי רכב, תחבורה ציבורית והולכי רגל.
-
קידום תכניות לביצוע שיכללו פיתוח מרחב ציבורי ברחובות מרכזיים בשכונות באמצעות הצללה, פיתוח פרטי רחוב המעודדים אינטראקציה בין התושבים, והנגשה, ביוזמת ומימון הרשות או ביוזמת ומימון תושבים וארגונים אזרחיים.
-
כתיבת מסמך מדיניות "הרחוב כמרחב ציבורי בירושלים".
-
הטמעה על ידי מתכננים קהילתיים כדרישה במסגרת הליכי תכנון משתף.
איתור והשמשת מרחבים ציבוריים פוטנציאליים:
כבר היום קיימים מרחבים רבים העשויים לשמש כמרחבים ציבוריים אם יפותחו וינוצלו בצורה מיטבית. הדוגמאות שנדונו:
-
השמשת שטחים המיועדים לשטח נוף פתוח לטובת הציבור, תוך תיאום עם בעלי הקרקע: איתור של מקומות ומרחבים פוטנציאליים, כדוגמת וואדיות נטועים ומתוחזקים, ופיתוחם כך שיעמדו לשימוש הציבור, תוך תיאום והסכמה עם בעלי הקרקע (פרטיים בדרך כלל) ובמידת הצורך תוך פיצוי או הסדר כספי.
-
הצמדת שטחים פתוחים, ובעיקר מגרשי ספורט, למוסדות הציבור המתפקדים בכל שכונה ופתיחת שעריהם לשימוש רחב יותר בשעות אחר הצהריים
-
גגות 'ירוקים': השמשת גגות מבני הציבור כשטחים פתוחים וכשטחים ציבוריים. לעיתים תוך שימוש מושכל בטופוגרפיה – גג של מבנה הממוקם על הרחוב התחתון עשוי להתחבר למפלס הרחוב ברחוב העליון ולשמש כגינה/מקום ישיבה או כל מרחב ציבורי אחר הפתוח לציבור.
-
עידוד השימוש במערכת השטחים הפתוחים הגדולים של העיר כגון הגן הלאומי: במקרים רבים יש מצוקה מהותית בכל הנוגע לפוטנציאל פיתוח שצ"פים בשכונות. עם זאת, חלק גדול מהגנים הלאומיים במזרח העיר סמוכים לשכונות ועשויים לשמש כמנגנון משלים. מוצעת הנגשה והגברת תחושת השייכות של התושבים הפלסטינים לגנים הלאומיים הנמצאים בסמיכות לשכונות המגורים במזרח ירושלים.
-
פרויקט מיפוי מרחבים פוטנציאליים על ידי פעילים בשכונות בהדרכת המתכננים הקהילתיים.
שימושים זמניים להעצמת השימוש במרחב הציבורי והפתוח:
-
שימושים זמניים: שימוש בקרקעות פנויות בפועל ו/או לא מתוכננות, לטובת מרחב ציבורי באופן זמני, עד לקידום תכנית על הקרקע ע"י הבעלים. גם במקרה זה יש צורך להגיע להסכמה עם בעלי הקרקע, ובמידת הצורך תוך פיצוי או הסדר כספי.
למשל: הקמת מגרשי משחקים קטנים לילדים תוך תיאום עם הבעלים של השטחים ללא צורך בהפקעה. (קיים מודל דומה בעיריית תל אביב)
-
סגירה זמנית של רחובות לכלי רכב והפיכתם למרחבים ציבוריים: בחינת האפשרות לסגירת רחובות מסוימים בשעות מסוימות או בימים מסוימים כדי לאפשר שימוש במרחב. למשל רחובות קטנים שבהם ממוקמים מבני ציבור או חינוך ייסגרו כל יום אחר הצהריים וישמשו כמרחב משחק ושהיה לילדים. לחלופין – רחובות המובילים בעיקר לבתי ספר ייסגרו בסופי השבוע וישמשו כמרחב ציבורי לטובת כלל הקהילה.
ניהול המרחב הציבורי
קיימת שונות גבוהה בניהול המרחב הציבורי בין מזרח העיר ובין מערבה. מתוך הדיון עלה כי ישנו טעם להקמת גוף ניהולי חדש שיעסוק באופן ממוקד בניהול המרחב הציבורי של מזרח ירושלים, בפיתוח הסדרים ופרקטיקות רלוונטיות אשר יאפשרו יישום של השיפורים הדרושים במרחב הציבורי:
-
יצירת גוף קהילתי אשר מוכוון לפתרון בעיות במרחב הציבורי, ומורכב מאנשי מקצוע מתחומי המשפט, אדריכלות נוף, ארגון קהילתי ושמאות מקרקעין. הצלחתו יכולה להימדד בכמות ובאיכות המרחב הציבורי החדש שיתווסף כל ארבעה או שישה חודשים.
-
גוף הניהול יפעל בשיתוף פעולה עם המוסדות הקיימים בשכונות, לרבות בתי הספר.
-
נבחנו אפשרויות שונות לקמת גוף מעין זה, כגון: עמותה או חברה לתועלת הציבור, גוף ממשלתי, חברה עירונית בדומה לחברת עדן ומוריה, ואגודה של בעלי קרקעות.
-
מתוך הדיון עלה כי המנהלים הקהילתיים עשויים להיות המסגרת המתאימה ביותר, מפני שהם פועלים בשיתוף פעולה עם העירייה, זוכים לאימון של תושבים במידות משתנות, פועלים ברמת השכונה, ורגילים לנהל ולספק שירותים.
עריכת פיילוט באחד המנהלים הקהילתיים הפועלים כיום ונחשבים מצליחים. בין השכונות שהוצעו לעריכת פיילוט בית חנינא, שועפט, א-טור, וואדי ג'וז. הפיילוט מתבסס על הקצאת תקציבים נוספים למטרה זו, לצורך בניית צוות ניהול ייעודי למרחב הציבורי של השכונה, אשר יהיה אחראי על קידום והערכה של פרויקטים לשיפור ושדרוג המרחב הציבורי בתהליך המבוסס על מעורבות הקהילה. 
