לקריאת הפרסום המלא

"מדברים על מעורבות הציבור בתכנון" מבוסס על שבעה מפגשים עם אנשי מקצוע מתחומי התכנון האדריכלות והערים החכמות, המובילים בעשייה ובחשיבה על תחום שיתוף הציבור בתכנון:

"יוצרים מקום: פלייסמייקינג בישראל"(להורדה בעברית) הוא תוצר של שבוע הרצאות וסדנאות מעשיות שנערך ביוזמה של הקליניקה האורבנית והמעבדה לקיימות וחדשנות עירונית במאי 2015. במהלך שבוע, נציגי הארגון הבינלאומי Project for Public Spaces ערכו הרצאות וסדנאות מעשיות בתל אביב, לוד, ירושלים, עראבה ורמלה בהשתתפות נציגי ממשלה, עיריות וגופים אזרחיים רבים אשר מבקשים לקדם עירוניות חברתית בישראל.

הפרסום, שנעשה בהזמנת משרד הפנים ומשרד הבינוי, מבוסס על סדרה של שישה מפגשים במהלכם דנו מתכננים עירוניים על ההשפעות של פינוי בינוי. הפרסום מיועד למתכננים חברתיים ועירוניים, עובדים קהילתיים, נבחרי ציבור, פעילים מקומיים ובעלי מקצוע בשלטון המקומי והמרכזי המבקשים תשובות לשאלות בנוגע לערך החברתי של פרויקטים לפינוי-בינוי. מטרתו להרחיב ולשפר את ההשפעה החברתית החיובית של תהליכי התחדשות עירונית בערים ישראליות.

בשנת 2014/5 פעלה קבוצת לימוד משותפת לתלמידי מחקר בפקולטה למדעי החברה. הקבוצה עסקה בהיבטים פילוסופיים, תיאורטיים ומעשיים של יצירת מקום (placemaking) במרחב העירוני.

מטרותיה העיקריות:

1 | לספק מסגרת מושגית המתקשרת למתרחש בזירה העולמית על מנת להעמיק את הדיון ולקדם קבלת החלטות בנושא דיור בר השגה בישראל.

לישראל עדיין אין מדיניות לאומית מגובשת לדיור בר השגה, אבל ישנן רשויות מקומיות שהחליטו לא לחכות למחוקק וליזום מדיניות מקומית. מטרותיו של מחקר זה, שפורסם בשנת 2012 על ידי שרה קריימר וחיים פיאלקוף הוא לפתח מאגר מידע בסיסי על יוזמות כאלה ולנתח את צרכיהן. אורה בלום, נטע זיו ואמילי סילברמן יישבו בוועדת ההיגוי של הפרסום, שכללה ראיונות עם מומחים, בעלי עניין ואנשי מקצוע העוסקים בנושא.

>> להורדה (באנגלית)

מחקר זה (עדיין לא פורסם) נועד לסייע לעיריית ת"א בגיבוש אסטרטגית תכנון בנושא מגדלים מרובי דירות מגורים, המיועדים למעמד הביניים, ובמיוחד לצעירים. זהו חלק מתוך פרוייקט רחב יותר שעוסק בלימוד מהניסיון הבינלאומי, עם דגש על ההיבטים החברתיים של התכנון. הדו"ח מציג מקרי בוחן משלוש ערים – ונקובר וטורונטו בקנדה, וסינגפור. הוא נשען של סקר ספרות קיימת, ראיונות עם בעלי מקצוע במדינות השונות שנבחרו כבעלות פוטנציאל ללימוד עבור ת"א-יפו. 

מסמך זה (2012) מתאר מתווה פעולה שנולד מתוך הכרה שבמערכת התכנון המרחבי נעדר כמעט לגמרי הקול החברתי. אמילי סילברמן וארזה צ'רצ'מן מציעות סיבות להיווצרות מצב זה והצעות לתיקונו. ההצעות המעשיות לשילוב היבטים חברתיים בתכנון כוללות את חיזוק תפקידו של משרד הרווחה בתהליך התכנון, שיכלול תפקידי היועץ החברתי והמתכנן החברתי בתהליך, שילוב ארגונים קיימים הפועלים בחברה האזרחית, הגברת מעורבות הציבור בתכנון ופיתוח כלים להערכת ההשפעות החברתיות של התכנון המרחבי.