מחקר זה (עדיין לא פורסם) נועד לסייע לעיריית ת"א בגיבוש אסטרטגית תכנון בנושא מגדלים מרובי דירות מגורים, המיועדים למעמד הביניים, ובמיוחד לצעירים. זהו חלק מתוך פרוייקט רחב יותר שעוסק בלימוד מהניסיון הבינלאומי, עם דגש על ההיבטים החברתיים של התכנון. הדו"ח מציג מקרי בוחן משלוש ערים – ונקובר וטורונטו בקנדה, וסינגפור. הוא נשען של סקר ספרות קיימת, ראיונות עם בעלי מקצוע במדינות השונות שנבחרו כבעלות פוטנציאל ללימוד עבור ת"א-יפו. 

 

מגדלי המגורים ההולכים ונבנים בתל אביב ובערים אחרות הם נושא מרכזי בדיונים על מצוקת הדיור, הפערים החברתיים, אופי העיר ועתידה. הפרדיגמה התכנונית השלטת מכירה בצורך לצופף את מרכזי הערים, אך מן העבר השני מגדלים מזוהים כצורת מגורים יקרה ומנותקת, שמתאימה רק למי שיכול להרשות לעצמו את עלויות התחזוקה הגבוהות. בערים אחרות בעולם נעשו נסיונות לבנות דיור למעמד הביניים בבניה גבוהה, אך בדיעבד חלק מהמקרים הוכרזו ככישלון. הדו"ח מזהיר מפני חזרה על כשלונות נפוצים במערב, שבהם בניה אופורטוניסטית ונטולת חשיבה אסטרטגית יצרה סביבות מגורים מדכאות ובלתי-נעימות המכונות על ידי המחברים "איים של חדרי-שינה". בממצאים מודגש התפקיד הרגולטורי של העיריה ומוסדות התכנון, שנדרשים לייצר מסגרת תכנונית שתיטיב עם התושבים במגדלי המגורים ועם תושבי העיר בכלל.

 

טרם פורסם

 

שותפים: עיריית תל אביב-יפו