האולפן יציע לימוד והתנסות בבניית תכנית מתארית עירונית. העבודה תתמקד בעיר אחת ותדמה תהליך עבודה תכנוני "מתוך העירייה". הסטודנטים יעבדו במספר קבוצות עבודה נושאיות קטנות שיחוברו יחדיו לטובת יצירת מדיניות תכנונית אחת בעלת מבט רוחבי וכוללני, המדברת בשפה סטטוטורית.
הישובים הפלסטינים בישראל התפתחו, בדומה לשאר המדינות הערביות במזרח התיכון, על פי קודים תרבותיים מרחביים המותאמים לתנאים הסביבתיים והחברתיים במקום. התכנון המתארי שינה את תהליך קבלת החלטות המסורתי בנוגע לבנייה בישובים הפלסטינים בישראל, והביא מצד אחד לאיבוד מרחבים וותיקים חיוניים שנוצרו בהתאם לנורמות חברתיות ומנהגים מקומיים ואשר מפוקחים על ידי התושבים, ומצד שני להיווצרותם של מרחבים חדשים ומנוכרים שנשלטים על ידי הרשויות המקומיות ואינם מהווים מרחבים בטוחים בני שימוש. בקורס נסקור שלוש תיאוריות מרכזיות שעוזרות להבין את המרחב בישובים הפלסטינים והן המרחב האפור, שפת הדפוסים ומורכבות עירונית. בנוסף, נסקור את הסוגיות התכנוניות הקונקרטיות העוסקות במרחב בישובים אלה.
הקורס מלמד את הגישה של תכנון אסטרטגי מרחבי ברמת השכונה, וכולל הכרות עם כלים בסיסיים של עיצוב אורבני. במסגרת האולפן נלמד מה הוא תכנון אסטרטגי כפי שהוא נתפס בספרות ועל ידי אנשי מקצוע מובילים, מה הם יתרונותיו, מה הן שיטות הניתוח הרלוונטיות, ומה הן שיטות הפעולה (המתודות) באמצעותן ניתן לפעול כמתכננים אסטרטגים. נרכוש כלי עבודה מעשיים ונתנסה
בניתוח שטח – נכתוב יחד דוח מצב קיים על סעיפיו, ננתח מפות וחתכים, נלמד מה הוא ניתוח שחקנים ואיזה שימוש יש לעשות בו, כיצד עורכים ראיון בשדה, מהי שפת הדפוסים ומהו מיפוי רגשות, ונתנסה בעבודה בשיטת ה Place Making
בשנים האחרונות, ומאז המחאה החברתית בקיץ 2011 הפך "משבר הדיור" לסוגייה בוערת בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. אך המחסור בדירות, מחירי הדיור הגואים והניסיונות ליצירת פתרונות דיור חדשים כגון דיור בר השגה, דיור שיתופי או דיור להשכרה ארוכת טווח אינם ייחודיים להקשר הישראלי. הם חלק וביטוי למגמות גלובאליות ולשינויים בדפוסי פיתוח הדיור, צריכת הדיור והנגישות אליו ולאופן המגורים בערים.
בקורס נדון ביחסי הגומלין שבין מדיניות ורגולציה לבין מגמות ממשלתיות, עירוניות, יזמיות וחברתיות. נעסוק בשינויים המתהווים בפרדיגמת הבעלות השלטת בעולם המערבי מאז מלחמת העולם השניה בד בבד עם אתגרי הציפוף, העיור ומשבר האקלים. הקורס מקנה לסטודנטים הכרות עם תמות ומושגים מרכזיים הנדרשים לניתוח ההשלכות של
מדיניות ורגולציה של דיור תוך התמקדות בהקשר המקומי הישראלי לצד ידע בינלאומי וכלים
לחשיבה ביקורתית.
הקורס יעסוק בירושלים המזרחית, כפי שהתעצבה מאז סיפוחה ב-1967 ועד היום, בדגש על התמורות שחלו במרחב זה מאז בניית חומת ההפרדה בעשור הראשון של שנות ה-2000. הקורס יעסוק במדיניות הישראלית כלפי ירושלים המזרחית ובחיי היום-יום של התושבים הפלסטינים המתגוררים בה.
הקורס שם דגש על סוגיות מרחביות ותכנוניות, וכן הצגה של נושאים משיקים עיקריים כגון תחבורה, חינוך, ובריאות. נושאים אלו יוצגו באמצעות הרצאות אורח שינתנו על ידי מומחים בתחומם.
מולטיברסיטה (Multiversitas) - לומדים ויוזמים בירושלים - תכנית למידה מבוססת פרויקטים
תכנית חדשה ללימוד אקדמי ופעולה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים
מרכז מינרבה לזכויות האדם והמרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון, באוניברסיטה העברית בירושלים, זכו במענק משמעותי לשלוש שנים מיוזמת בניית השלום של האיחוד האירופי (European Union Peacebuilding Initiative) להקמתה והפעלתה של תכנית חדשה שעיקרה יצירת פלטפורמה אקדמית רב-תרבותית לעידוד יזמות ומעורבות קהילתית. מדובר בתוכנית ייחודית המאפשרת למידה חווייתית ואינטראקטיבית של קורסים מבוססי-פרויקטים, בקבוצות רב-תרבותיות ומגוונות של סטודנטים יהודים ופלסטינים, מכל היחידות האקדמיות באוניברסיטה העברית.
כיצד משפיעה הסביבה העירונית על תהליכי ההתפתחות של ילדים צעירים? לו יכולנו לחוות את הערים שלנו מגובה 95 ס"מ, הגובה הממוצע של ילד בן שלוש, מה היינו משנים בתכנון שלהן? אילו כלי מדיניות, ניהול ופרקטיקות של עיצוב עירוני יכולים לסייע בקידום התפתחות הגיל הרך בערים?
סמינר אינטימי הנלמד באנגלית מספק את היסודות של תכנון עירוני ידידותי לילדים, באמצעות היכרות עם מחקר, פרקטיקה ומנהיגים ישראלים ובינלאומיים בתחום. בסוף הקורס מציעים הסטודנטים מדיניות מרחבית או התערבות בפעולה לשיפור התפתחות הגיל הרך עבור קבוצות משתמשים ספציפיות. הקורס מתאים לסטודנטים הלומדים בין היתר תכנון עירוני לגיל הרך, אדריכלות, ניהול ארגונים לא ממשלתיים ובריאות הציבור והקהילה ופתוח לסטודנטים מרקעים שונים.
