כותבת: נוי דרורי
במהלך הסמסטר האחרון התאגדנו שבעה סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה וארבע מנחות למסע משותף. קורס 'הפלייסמקינג' שהינו חלק מתכנית 'מוליטיברסיטה', הצליח למעשה להפגיש בין מגוון ייחודי של אנשים, ולייצר הזדמנות ללמידה ועשייה אודות מה שנוגע לכולנו ובכל זאת מצליח לחמוק מסדר היום - המרחב הציבורי.
אז מהו אותו מרחב ציבורי? איך נכון להתבונן בו? ואילו משמעויות חברתיות הוא טומן בחובו?
המסע נפתח בשאלות אלו ממש, בניסיוננו לזקק את אותן מחשבות אודות המובן מאליו. שאלות אלו, אשר המשיכו להדהד לאורך הסמסטר ואף לאחריו, הן מעין נקודת מוצא לתובנות שעלו בהמשך הדרך.
'המרחב הציבורי' כמושג, מקבל משמעות שונה עבור קבוצות חברתיות שונות ולנוכח תקופות שונות בהיסטוריה. הפילוסוף יורגן הברמאס, בספרו "ההשתנות המבנית של המרחב הציבורי" מתאר את המרחב הציבורי כסְפֵרָה ציבורית המגשרת בין הספרה הפרטית של האזרחים אל מול המדינה והממשל כמרחב פוליטי. ביוון העתיקה, לדוגמא, הספרה הציבורית התקיימה באגורה, שתיפקדה כמרחב כינוס-פוליטי מרכזי בו נערכו גם אסיפות העם. וכיום, לנוכח שינויים מרחיקי לכת, המרחב הציבורי מתאפיין בפארקים, בתי קפה ואף בפינת הרחוב. ג'יין ג'ייקוב השכילה לתאר את המרחב באומרה "לערים יש את היכולת להעניק משהו לכל אחד רק כאשר הן נוצרות על ידי כולם". נקודת הסתכלות זו, מאפשרת לזהות את המרחב הציבורי כחלל שלא מתבטא רק באופן פיזי כשטח טריטוריאלי מסומן, אלא שלתוכו מתמזגים גם היבטים של חברה ורוח. פרספקטיבה זו מגלמת את טיב העשייה והלמידה אודות המרחבים הציבוריים המקיפים אותנו כבעלי חשיבות חברתית במהותם. בדרך זו, מתבהרת המחשבה אודות היכולת לפעול לשינוי המרחבים ולהפכם לחיוניים, נגישים ובעלי משמעות חברתית גדולה יותר עבור הסובבים.
צילום: ברונו שרביט
שיטת הפלייסמקינג- "יצירת מקום" היא המתודולוגיה שמדגישה את יכולתם של פרטים וקהילות לעצב את המרחב הציבורי. בהגדרתה, היא מתבססת על תהליך של תכנון ושיפור מרחבים פתוחים מתוך כוונה לייצר מקומות המקדמים ציבוריות טובה. משמע, התהליך צומח מתוך הקהילה למען הקהילה ושואף להפוך את המקום למרחב המחזק את הקשר בין האנשים למרחבים בהם הם חיים. קורס הפלייסמקינג שנערך במסגרת תכנית מוליטיברסיטה בשיתוף מרכז מינרבה לזכויות האדם והמרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון, שואף לייצר פלטפורמת למידה ויזמוּת בירושלים בסוגיות הללו. באופן ספציפי, הקורס פועל לייצר תשתית לפרויקט פלייסמקינג ברחבת מעונות הסטודנטים רזניק. כיום אני יודעת להגיד כי הבחירה במקום זה, היוותה מצע פורה לתהליך יישום הפלייסמקינג, משום האתגרים החבויים בו הקושרים היבטים של מרחב, קהילה, ביטחון ותחושת שייכות. הקורס שנבנה בצורה תהליכית, הצליח לשלב ולמזג באופן אינהרנטי את הלימוד התיאורטי אודות הבנת המרחב עם פרקטיקה ועבודה מעשית. בהנחייתן של ארבע מנחות מרשימות, אדר'-ד"ר יערה רוזנר-מנור, אדר'-ד״ר ענאיה בנא, אינאס דיב ות'ראא קירש, המפגש השבועי שהחל בפלטפורמת הזום בימי שלישי, התהווה לכדי קהילה מצומצמת, חושבת ומתעמקת, בעלת מרקם אנושי מגוון וייחודי.
צילום: צוות הקורס
יישום פרויקט הפלייסמקינג ברחבת המעונות, הצריך עבודה מקדימה של חקירה, איסוף נתונים וניתוחם על מנת לפצח ולזקק את האתגרים שעולים מקהילת הסטודנטים שמתגוררים שם. כבר במפגש הפרונטלי הראשון, התאספנו על יד שער הכניסה והתחלנו לשוטט ברחבי המעונות. היה ברור לנו, כי הצעד הראשון בהבנת המרחב, טמון ביכולתנו לספוג את האווירה כמה שיותר. השוטטות בין מרחבי הבטון האפורים, המשמשים כבנייני המגורים, מנציחים את היותם מבנים גנריים עתיקי יומין. המשכנו להתהלך לאורך המסדרונות המפרידים בין חללי החדרים הפרטיים בחיפוש אחר חלל המחייה הציבורי. חיפשנו את ה'סלון' המשותף, את חלל המטבח ושולחנות האוכל. במקום זה, התוודענו ל'הול' בכניסה לבניין, שנותר אף הוא מיותם מנוכחות סטודנטים. האפרוריות והיעדר מקומות ישיבה מייצרים את אותה תחושה מנוכרת, המנכיחה את הבדידות במרחב, שאמור היה להיות מקום מלא חיים. משיחות עם דיירי המעונות, הבנו כי אין מקום מפגש ממשי המאפשר סעודה, ישיבה משותפת או אפילו פינת למידה שיתופית; מרבית מהסטודנטים מבלים את זמנם אך ורק בין כותלי קירות חדרם הפרטי. לצד זה, זיהינו שהנתונים האמפיריים שעלו מתוך שאלונים, הסקרים והשיחות, עשויים להיות מתורגמים לכדי הצורך הממשי הפשוט שהינו מקומות מפגש.
בנקודה זו, אנו יוצאים לדרך בתכנון מספר פרויקטים של 'פלייסמקינג' הנוגעים לאותם תחומי עניין, כפי שעלו מניתוח הממצאים. שיא העשייה התנקז ללילה לבן אחד, בו תכללנו את כל המידע שיש ברשותנו לכדי יישום בשטח. העבודה האינטנסיבית מרובת השעות אל תוך הלילה, אפשרה לנו להתמקד ולרדת לעומקם של הפרטים; לחשוב מה הצורך, ומה המענה הנכון לו, לתכלל היבטים של פרקטיקות ,ישימות וכדאיות. מלילה זה, יוצאים לאור שלושה פרויקטים המהווים אבן דרך בהפיכת מרחב המעונות למקום חיוני ומקדם, המחזק את הקשר בין הסטודנטים למרחבים בהם הם חיים.
הראשון, פרויקט- SUNSAFSAL ; הצבת ספסלי חוץ ללמידה שיתופית באוויר הפתוח, משולבים באמצעי עזר סולאריים להטענת מכשירים ניידים. השני, פרויקט "ההר", הקמת נקודת תצפית במרחב הפתוח המשקיפה על מרחב המעונות ושימוש בה לצורך בניית מקום מפגש. השלישי, פרויקט "ההאבּ" – הקמת מרחב רב שימושי במרתפי בנייני המגורים, אשר ישרת את דיירי המעונות כמקום פנאי וחלל לפעילויות.
צילום: צוות הקורס