מאה שערים

בסתיו שנת הלימודים תשס"ז, החלה סטודנטית במכללה העירונית, רביד פלג, בשיתוף עם עיריית ירושלים, עדן והרשות המקומית. מאה שערים היא שכונה צפופה מאוד עם מעט מאוד מקום ציבורי, במיוחד חסרים חללים פתוחים ובטוחים לילדים לשחק. פלג זיהה חלל פתוח שהיה חלק ממבנה דירות ששימש כמזבלה. ברשותו של בעל הבניין ותושביו, וכן העירייה, נוקה השטח מאשפה ופסולת ודרך השתתפות ציבורית נרחבת וייעוץ הפך לשטח משחקים פתוח לילדים. פלג גייסה את העזרה והמומחיות של אמהות מקומיות וילדיהן, שהחליטו על בניית חומרים, צבעים ומשחקים למרחב החדש. בביקור חוזר החלל הפך לחלל שבאופן תמידי מלא ילדים קופצים, משחקים, רוכבים על אופניים, ומשחקים חדשים. לצערנו, חודשים ספורים לאחר מכן, החלל הושחת ונחרב בסופו של דבר, ככל הנראה על ידי גברים חרדים קיצוניים, שהתנגדו למעורבותם של זרים ושל אזור המשחקים "הלא צנוע". פרויקט כזה מספק שיעורים רבים ושאלות לפרויקטים עתידיים. על אף שמרחב המשחק הושחת משימוש, קבוצות אחרות ביקשו להשתמש בחלל ולשימוש חוזר בו, ובפעם הראשונה פנו לרשות הקהילה. הפרויקט הצליח לגרום לתושבים לראות את הרשויות המקומיות כמשאבים. בקהילה מבודדת כמו הקהילה החרדית, זהו ניצחון בפני עצמו.

בתמונה ניתן לראות את החלל לפני (ספטמבר 2016) ואחרי (פברואר 2017)

 

מזרח ירושלים

עמותת עדן ועיריית ירושלים, בסיוע המעצבת והאדריכלית חיה מאני, תושבת מזרח ירושלים, יצרה חללים בירושלים המזרחית המשקפים את המורשת והשייכות הפלסטינית בעיר. מיקומים אפשריים זוהו על בסיס זמינות הקרקע וגישה לציבור. ילדי בית הספר המזרח ירושלמי הפלסטיני השתתפו בתרגילי יצירת מקום, בנוסף לאמנים פלסטינים שתרמו עיצובים הכוללים יצירות אמנות פלסטיניות מסורתיות. התוצאה היא מרחב פונקציונאלי, אסתטי, משמעותי מבחינה תרבותית.

פרוייקט הפלייסמייקינג במזרח ירושלים

בנוסף לפינת הישיבה, הותקנו שורה של תחנות אוטובוס מכוסות הכוללות ספסלים וקטעים של ההיסטוריה הפלסטינית בירושלים. הסדרה נועדה לחנך את המבקרים, כמו גם לחזק את הבעלות הפלסטינית בהיסטוריה של האזור, ולתרגם לתחושת השייכות המוגברת בירושלים המודרנית. שוב, הצוות עבד עם אמנים פלסטינים ליצירת יצירות אותנטיות, מסורתיות, הנכונות לתרבות הפלסטינית.

האדריכלית והמעצבת העירונית חיה מאני מול אזור ישיבה מקורה במזרח ירושלים.