פרסום שנעשה בהזמנת משרד הפנים ומשרד הבינוי, מבוסס על סדרה של שישה מפגשים במהלכם דנו מתכננים עירוניים על ההשפעות של פינוי בינוי. הפרסום מיועד למתכננים חברתיים ועירוניים, עובדים קהילתיים, נבחרי ציבור, פעילים מקומיים ובעלי מקצוע בשלטון המקומי והמרכזי המבקשים תשובות לשאלות בנוגע לערך החברתי של פרויקטים לפינוי-בינוי. מטרתו להרחיב ולשפר את ההשפעה החברתית החיובית של תהליכי התחדשות עירונית בערים ישראליות.

במהלך שנת 2017 קידמה ועדת הרפורמות של הכנסת הצעת חוק לדיור בהישג יד, שתאפשר בניית דיור בהשכרה לטווח ארוך על קרקע פרטית, חלקו במחיר מופחת. עם זאת, במתכונת הנוכחית ההצעה עלולה להחטיא את מטרתה, לא להביא למימוש היעד של דיור בהישג יד, ולהביא בפועל למדיניות רגרסיבית בשוק הדיור - הטבה גבוהה יותר לבעלי הכנסות גבוהות. לקראת אישור החוק בקריאה ראשונה, הועבר לחברי הועדה נייר עמדה שמפרט את עמדת הקליניקה לגבי הצעת החוק.

מחקר זה סוקר את הניסיון שנצבר במספר מדינות בנושא דיור בר השגה. הוא עושה זאת בשתי רמות: הראשונה עוסקת בשאלת ההיצע, ובתוכה - אילו כלים השלטון יכול להפעיל - והשניה עוסקת בביקוש: מהם מאפייני משקי הבית הנזקקים לדיור בר השגה ואיזו מדיניות יכולה להתאים לאוכלוסיות ואזורים שונים. במקביל, בוחן המחקר את התאמתם של כלי המדיניות השונים לחברה והשלטון הישראלים. מטרותיו העיקריות:

1 | לספק מסגרת מושגית המתקשרת למתרחש בזירה העולמית על מנת להעמיק את הדיון ולקדם קבלת החלטות בנושא דיור בר השגה בישראל.

לישראל עדיין אין מדיניות לאומית מגובשת לדיור בר השגה, אבל ישנן רשויות מקומיות שהחליטו לא לחכות למחוקק וליזום מדיניות מקומית. מטרותיו של מחקר זה, שפורסם בשנת 2012 על ידי שרה קריימר וחיים פיאלקוף הוא לפתח מאגר מידע בסיסי על יוזמות כאלה ולנתח את צרכיהן. אורה בלום, נטע זיו ואמילי סילברמן יישבו בוועדת ההיגוי של הפרסום, שכללה ראיונות עם מומחים, בעלי עניין ואנשי מקצוע העוסקים בנושא.

דו"ח ספיבק-יונה, על שם מרכזיו הפרופסורים יוסי יונה ואביה ספיבק, נכתב בימי המחאה החברתית של שנת 2011. הדו"ח נועד להציב באופן מקצועי וסדור את עיקרי הדרישות של המוחים, את תפיסת העולם הערכית העומדת ביסוד המחאה, ואת המתווה המעשי המוצע לקידום שינוי חברתי.

מסמך זה (2012) מתאר מתווה פעולה שנולד מתוך הכרה שבמערכת התכנון המרחבי נעדר כמעט לגמרי הקול החברתי. אמילי סילברמן וארזה צ'רצ'מן מציעות סיבות להיווצרות מצב זה והצעות לתיקונו. ההצעות המעשיות לשילוב היבטים חברתיים בתכנון כוללות את חיזוק תפקידו של משרד הרווחה בתהליך התכנון, שיכלול תפקידי היועץ החברתי והמתכנן החברתי בתהליך, שילוב ארגונים קיימים הפועלים בחברה האזרחית, הגברת מעורבות הציבור בתכנון ופיתוח כלים להערכת ההשפעות החברתיות של התכנון המרחבי.