check
כנסים ואירועים | הקליניקה האורבנית

כנסים ואירועים

sdnh_mshyt_m_lyz_rytsrdsvn_shymvsh_byd_mqvmy_bmkhqr_vbtknvn.jpg

סדנה מעשית עם ליז ריצ'רדסון: שימוש בידע מקומי במחקר ובתכנון

התכנון הקלאסי מבוסס על מודל אליטיסטי, לפיו תכנון הוא מקצוע רציונלי המופקד בידיהם של מומחים. מאז שנות השישים עלתה מגמה נגדית, הדוגלת בשיתוף הציבור בהליכי התכנון ובגיבוש מדיניות, אך בשנים האחרונות מתגברת הביקורת גם על גישה זו ומצביעה על היעדר ייצוג של קהלים רבים בתהליכי השיתוף לעומת הבמה שניתנת לקולותיהם של תושבים "חזקים". ביקורת נוספת המתמקדת בתוצאותיהם של תהליכי שיתוף מצביעה על חוסר מוכנות מצד נבחרי ציבור להיעזר בממצאי שיתוף הציבור, שהופכת את התהליך לעיתים לתוספת קוסמטית שלאחר מעשה.

קרא עוד

 אמנות, מלאכה ומדע: הקודקודים של משולש התכנון

ריצ'רדסון מציעה גישה אחרת לעבודה עם קהילה בקבלת החלטות, על בסיס ניסיון ארוך שנים עם קבוצות תושבים, חברי מועצת עיר, ופקידות בשרותי רווחה, דיור, והתחדשות עירונית. הנחת היסוד שלה היא כי אזרחים הם נכס ממשי לתהליכי קבלת החלטות לא רק מסיבות אידיאולוגיות מובנות אלא גם מכיוון שהם בעלי ידע חיוני ושונה מזה הנגיש למתכננים ואנשי מקצוע. לכן, היא מציעה שיטה בה התושבים מעורבים משלב ניסוח שאלות המחקר שעליהן מבקשים לענות, דרך עיצוב מערך המחקר, וכלה באיסוף המידע, ניתוחו והצגת ההמלצות הנובעות ממנו.

 

משולש התכנון המוצע מחבר יחדיו שלושה סוגי ידע נפרדים: האמנות (art), שהיא הידע המופק על ידי אנשי החזון, נבחרי הציבור, האדריכלים, המתכננים, מנהלי הפרויקט ועוד; המלאכה (craft), שהיא הידע המגיע מאנשי השטח בעלי הניסיון המעשי; והמדע (Science), תוצר עבודת המחקר שמופק מסטטיסטיקה, מודלים כמותיים ומערכות מיפוי. הזנחה של כל אחד מסוגי הידע מביאה להפרת האיזון בתהליך קבלת ההחלטות וליצור בעיות או מתח בין הדרגים השונים. מצבים כאלה שכיחים במקרה הישראלי בו הפן ה"מדעי" תופס את המושכות כמו במקרים של פינוי בינוי, בהם במקום חזון מובילים את הפרויקט קריטריונים למספר יחידות הדיור.

השיטה: עיצוב משותף של מחקר קהילתי

 

 ריצ'רדסון הדגימה את דרכי העבודה שלה על מחקר שנערך בעיר סטוקפורט (Stockport), אנגליה, בנושא עמדות כלפי צריכת אלכוהול. היא הוזמנה על מנת לבצע סקר מסורתי בקרב התושבים כדי לבחון את מוכנותם להיעזר בשירותים קיימים בעיר, כאשר הנחת היסוד שהוגדרה הייתה היעדר מודעות של התושבים להשפעות השליליות של צריכת אלכוהול ולהיצע שירותי התמיכה הקיימים. במקום זאת, ריצ'רדסון ביקשה לאזן את משולש התכנון, ולערוך מחקר בשיתוף עם תושבים ונותני שירותים – אנשי ה"מלאכה". לשם כך, היא גייסה מתנדבים מקומיים לתפקיד חדש של "חוקרים קהילתיים" והעבירה להם סדנת הכשרה בשיטות מחקר איכותניות. על אף שחלק מהחוקרים המתנדבים לא ידעו קראו וכתוב בשפה האנגלית, הצוות יצא לאיסוף וניתוח נתונים מן השטח. התוצאות היו דרמטיות: בעלות של 22% מעלותו של מחקר סטנדרטי, הם הצליחו לבצע סקרים וראיונות רבים, לקבל מידע פנימי ורגיש ולהגיע לממצאים שונים מהצפוי.

 

אחת המסקנות שעלו מהמחקר הפריכה את הנחת המוצא של מזמיני הסקר, כי יש לחנך את הציבור בנוגע להשפעות השליליות של צריכת אלכוהול. במקום זאת, מהסקר עלה כי קבוצות הסיכון מודעות לנזקים. לכן, יש למקד את עבודת המניעה בחידוד ההבחנות בין שתיה בטוחה ומזיקה. עוד התגלה כי צריכת האלכוהול בעיר מתחילה בגיל צעיר מאוד, במסגרת המשפחתית, ולכן הוחלט למקד את ההסברה בהורים שרוכשים משקאות לילדיהם. הממצאים הוצגו על ידי החוקרים הקהילתיים המתנדבים, אשר נבחרו לייצג את עצמם ואת הקהילה באור חדש.

 

 ארגז כלים לשיתוף ציבור חדש

 

 העיקרון הבסיסי מאחורי הגישה של ריצ'רדסון הוא התאמת המתודולוגיה להקשר הפרטני. במקרה הנוכחי, עמדו בשאלה יכולותיהם של המתנדבים, הקשיים בגישה לקבוצות הסיכון בעיר ועוד. לכן, חלק מהכלים שנבחרו למחקר היו משחקיים באופיים, כאלה שמאפשרים שיחה ואיסוף מידע ללא המשקעים שיוצרת שפה מקצועית. מתודות נוספות יכולות לכלול:

 

 גלויות סוד: שיטה שאומצה מפרויקט PostSecret, עבור אזורים שנטו לא לשתף פעולה עם מחקרים בקהילה. באותם אזורים הוצבה תיבה נעולה ולידה גלויות המזמינות את התושבים לתרום סוד אנונימי הקשור לצריכת אלכוהול. בפרויקט התקבלו 58 גלויות עם וידויים ומסרים חזקים שסיפקו למקבלי ההחלטות דרך גישה למצוקות והחששות של התושבים. למשל, באחת הגלויות נכתב:

 

  "סוד. הייתי מגדיר אותו כבגידה וכהשפלה בילדות. כבן יחיד להורה אלכוהוליסט/ית וחד הורי/ת אני מרגיש שנפגעתי כמה וכמה פעמים על ידי מערכת החינוך... הענישו אותי על נוכחות נמוכה בבית הספר... קראו לי שקרן והאשימו אותי במצבי למרות שחשפתי את המצב בבית בפני המורה שלי."

 

 קיר הלבנים: אחד ממספר כלים שנועדו לרענן עמדות וגישות כלפי פרויקט, כאשר מרגישים שהוא תקוע. קיר הלבנים מסייע לזהות מהן "אבני הבניין" של סוגיה כלשהי בעיני אנשים שונים. כדי להדגים את הרעיון המשתתפים ערכו דוגמה על העבודה במסגרת פרויקטים של פינוי בינוי בירושלים. כל קבוצה התבקשה לכתוב על לבנים מנייר מאפיינים חיוביים ושליליים של פינוי-בינוי. לאחר מכן המשתתפים הדביקו את הלבנים על הקיר המצויר. לבנים חזקות (לשימור) הודבקו למטה בבסיס הקיר, ולבנים חלשות (לשיפור) הודבקו למעלה.

 

בשלב הזה ניתן היה לזהות אילו מאפיינים נמצאים בקונפליקט מכיוון שהם מוקמו בכמה מקומות. לאחר שהפערים הומחשו, המשתתפים הציגו את המאפיינים מנקודת מבטם ותוך כדי הדיון העבירו את אבני הבניין ממקום למקום, הוסיפו אבני בניין חדשות והבנו את הדיון מחדש. זוהי דרך מהירה ופשוטה להציף עמדות ללא ויכוח.

 

ציר הזמן  הוא כלי נוסף לזיהוי הבדלים בנקודות מבט בין משתתפים שונים באותו תהליך, הפעם סביב זיהוי השלבים הקריטיים בתהליך בעיני המשתתפים. כל משתתפת מציירת גרף של עליות ומורדות בתהליך שעברה מתחילת העבודה, כאשר אין חובה להגדיר מהי נקודת ההתחלה ומהי נקודת הסיום. עם זאת, חשוב שהציר יכלול נקודות משמעותיות בתהליך (שיאים, נקודות מפנה). לאחר מכן, כל משתתפת מספרת במילותיה על התהליך שעברה בהתבסס על נקודות אלה. כמו במקרה של אבני הבניין, גם כאן הניסיון הוא לראות במה המשתתפים שונים ובמה הם דומים בהבנת התהליך.

 

אנחנו מודים לליז ריצ'רדסון, לצוות הגן הבוטני, לדפנה אורן ולאלקה גוטפריד על ארגון והובלת הסדנה.

 

הטקסט מעובד ממסמך של משתתף הסדנה ינון גבע, 9.9.2013.

 

כיצד לשמוע תובנות, חששות ומחשבות אמיתיות מתושבים המושפעים מתכנית מוצעת? איך הופכים תושבים לנכס בתהליך התכנון? ומה ניתן ללמוד מאלכוהוליסטים בצפון אנגליה על פרוייקטים של פינוי בינוי בירושלים? ליז ריצ'רדסון (Richardson) מאוניברסיטת מנצ'סטר התארחה בסדנה של הקליניקה האורבנית על מנת לענות על שאלות אלה, יחד עם קבוצה קטנה של אנשי מקצוע המתמחים בשיתוף ציבור:  אנשי אקדמיה, מתכננים ויועצים וארגונים חברתיים.

 

קראו פחות
roni_tzabari_and_boston_delegation_at_jaffa_g_small.jpg

משלחת JCRC בוסטון: סיור בנושא דיור בר השגה בישראל

כעשרים בכירים העוסקים בדיור בר השגה בבוסטון הגיעו לסיור בן ארבעה ימים בישראל, במהלכו ערכו מפגשים מקצועיים, סיורים, הרצאות וראיונות. ניסיונם הצבור של חברי המשלחת נושא מסר קריטי עבור ישראל: עדיף להשקיע בקהילה וביתרונות קיימים, מאשר בתכניות מסיביות של הרס ובניה מחדש. הקליניקה האורבנית סיפקה ליווי אקדמי לביקור.

mnkl_mygvr_-_my_2014_3.jpg

סיור הקליניקה האורבנית עם מנכ"ל עמיגור - מאי 2014

יובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור, הזמין את הקליניקה האורבנית ואורחים נוספים לסיור שנועד להציג את פועלה החברתי של החברה, במקביל ולמרות המדיניות המוצהרת של צמצום הדיור הציבורי בישראל. הצמיחה המרשימה של הדיור לקשישים מעלה שאלות: מה היה קורה אילו מדינת ישראל הייתה מתמרצת באופן דומה גם דיור ציבורי למשפחות? ומה ייחודה של חברה ממשלתית כ"יזמית חברתית"?

mdbrym_l_mvrbvt_htsybvr_btknvn.png

מדברים על מעורבות הציבור בתכנון

"מדברים על מעורבות הציבור בתכנון"מציג שבע נקודות מבט מקוריות ומעוררות השראה, אשר מנסות להתוות את הכיוון הרצוי של שיתוף הציבור המקומי ולתרום לפיתוח אסטרטגיות, ערוצים וכלים חדשים להשתתפות ציבורית במציאות העירונית המאתגרת העומדת לפתחנו בשנים הקרובות.

למרות התחזקות הקולות הקוראים להרחבת שיתוף הציבור בהחלטות התכנון בישראל בשנים האחרונות, המודל הקיים של מפגשי שיתוף הציבור מתקשה עדיין להפיק את המרב מתהליכי התכנון – יצירת ידע שימושי ופרקטי, הצפת קולות מגוונים של נציגים מכלל הציבור, וקידום התכנון לרווחת כל הצדדים.

קרא עוד
במקרים רבים מדי, ציבורים שלמים ותרומתם הפוטנציאלית לתהליך נותרים מאחור. איך אפשר ליישב את הקונפליקט המתמיד בין השאיפה לערב אזרחים בצורה מעמיקה ואמתית בקבלת החלטות, לבין הדרישה להאיץ את קידום התוכניות במערכת הביורוקרטית המסורבלת?

בסדרת מפגשים שנערכה במשך כשנה במכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית, חלקו אנשי מקצוע העוסקים בתיאוריה ואנשי אקדמיה המתמקדים בפרקטיקה את המחשבות, הניסיון והתקוות שלהם לגבי תחום שיתוף הציבור בישראל ובעולם עם הסטודנטים לתואר שני ועם עובדי מינהלים קהילתיים בירושלים, במטרה לייצר ביחד ידע ולהעבירו הלאה אל עולם התכנון המעשי - ולשלב את התובנות שעלו משם בחזרה לעולם הידע התיאורטי. הסטודנטים התבקשו לנסח תגובות נגישות, ביקורתיות ומעוררות מחשבה שיכולות לפתח את הדיון בנושא ולהאירו באור חדש.

המקרים שהעלו המפגשים מאתגרים את הפורמט המוכר של שיתוף ציבור עם חשיבה מחוץ לקופסה: החל משימוש בטכניקות של קוד פתוח או חיבור בין עבודת שטח לאפליקציות דיגיטליות, דרך צוותים מקצועיים המשלבים בין עבודה קהילתית לתכנון בשכונות מגורים בהובלת התושבים, וכלה בהטמעת מנגנוני שיתוף ציבור בכל היבטי עבודת העירייה. לבסוף, מהלך פורץ דרך בטורונטו, קנדה, של התחדשות עירונית עם שיתוף בקבלת ההחלטות עם תושבים מקבוצות מוחלשות ומרקעים שונים, הדוברים עשרות שפות שונות, ומציע כיוון לשיתוף עם אמירה ערכית דמוקרטית ברורה.

אנחנו מאמינים שהידע והפרקטיקה שנאספו במפגשים האלה, יכולים להעשיר את העשייה של מתכננים, אדריכלים, עובדים קהילתיים וסטודנטים בתחום, ולקדם לכיוונים חדשים את מעורבות הציבור בתהליכי התכנון.

אנו מודים לכותבת ועורכת הפרסום הילה בר-נר, למרצים שהשתתפו במפגשים: אדר' ליאת אתגר-בריקס, ד"ר ענאיה בנא-ג'רייס, עו"ד תלמה דוכן, ד"ר דויד ז'אנר קלאוזנר, אדר' יאירה ויזנטל אפרתי, דנה כרמל וד"ר שאונה ברייל, ולסטודנטיות והסטודנטים שתרמו מהתובנות והניתוח שלהם, ולמשתתפים באירוע ההשקה שהתקיים במסגרת כנס "קיימות וקהילה": הילה בר-נר, דנה גזי, עמיר דומיניץ, ערן וקסלר וקארין טלמור.

מדברים על מעורבות הציבור בתכנון לחוברת המלאה >>

 

 

 

 

קראו פחות