כיצד נעריך כמותית את תרומתם של עצים לאיכות החיים בסביבה עירונית?

ינואר 19, 2014

תהליכי הציפוף המקודמים בערים שלנו מגדילים את העומס על המערכות והתשתיות העירונית. תשתיות כמו מים, ביוב וחשמל לרוב זוכות לעדכונים ולשיפורים הנדרשים, אך השטחים הירוקים לא זוכים בהכרח לעדכון דומה. מחקר שהתפרסם לאחרונה בבריטניה מאיר בזרקור שאלה מטרידה, והיא: כיצד נכמת את החשיבות של מערכת השטחים הפתוחים העירונית לאיכות החיים שלנו בערים? וכיצד נשפר ונעדכן אותן, בעוד לחצי הפיתוח והתחרות על הקרקע מאיימים לכרסם אט אט במקום שמוקצה להן מעל וגם מתחת לקרקע?

 

מהמחקר עולה כי רמת האושר מושפעת ממגורים ליד שטחים ירוקים, באופן דומה לאושר המושג מחתונה או ממציאת עבודה. ההשפעה על הפרט פחותה ביחס לגורמים אלו, אך כפי שמציין החוקר מאט וייט מאוניברסיטת אקסטר, פארק אחד מגדיל במעט את האושר של אנשים רבים, בעוד חתונה מגדילה בהרבה את האושר של שני אנשים בלבד.

 

מערכת השטחים הפתוחים, שתורמת להרגשת "הירוק בעיניים", הינה מארג שכולל צמחייה ועצים שנטועים ברחובות, בגינות הציבוריות, בחצרות הבניינים, ואפילו בגינות ובמרפסות הפרטיות. כל פרח ועץ תורמים להרגשה הזו. כשלחצי הפיתוח גדלים, שימושים אחרים שמאיימים לתפוס את מקומם: בניינים, מדרכות, מרתפי חנייה, ותשתיות "קשיחות" (שאותן קל להעריך כמותית) כמו ביוב, חשמל, מים, ותקשורת. ישנה צמחיה שבעבורה קל למצוא חלופה טובה באמצעות פתרונות טכנולוגים יצירתיים (מצע מנותק, קירות וגגות ירוקים), אך כיצד נצליח לשמור ולייצר מקום לעצים בוגרים בעיר, אשר מקומם מעל ומתחת לקרקע הולך ונתפס על ידי אותן תשתיות?

 

זו איננה שאלה תאורטית, אלא דילמה מורכבת שכבר מורגשת במרקמים ותיקים בארץ. דוגמה מרתקת במיוחד עולה מתוך מאבק שמתקיים ממש בימים אלו על גינה ציבורית בתל אביב, שמדגימה עד כמה מורכבת משימת שמירת המקום לעצים בוגרים בעיר. במקרה הנידון, הרשות המקומית מתכננת "להקריב" גינה ציבורית באזור צפוף בעיר, לצורך הקמת בית ספר יסודי - צורך ציבורי שאין עליו עוררין!

 

כלומר, השאלה כאן היא כיצד שימור עצים "מתחרה" כנגד צורכי ציבור אחרים? האם ניתן להגיע למצב "win-win", ובאיזה מחיר? האם הרס הגינה וכריתת העצים מחויבות המציאות? היש לגינה אלטרנטיבה? היש חלופה להקמת בית ספר באזור? אנו רואים במקרה זה, שאין כאן "טובים" ו"רעים", אלא שני צרכי ציבור בעלי ערך וחשיבות גבוהים שאותם יש לספק לציבור. כתמיד, הערך הציבורי שגובר הוא הערך שאותו קל יותר לכמת ולמדוד.

 

צפו באחד החוקרים מתאר את המחקר ואת חשיבות הממצאים (אנגלית):

 


 

סקירה מאת: ליאת איזקוב בן-שטרית, מתכננת ויועצת להעצמת איכות הצפיפות העירונית

 

להורדת המאמר המלא: אתר SAGE (לבעלי גישה אוניברסיטאית בלבד)