ארגון מארצות הברית בשם SDNI פיתח מודל תיאורטי לאסטרטגיות של תכנון קהילתי כדי לייצר שינוי חברתי. לשיטתו קיימות 4 אסטרטגיות בהם ארגונים משתמשים כדי להשיג מטרה זו. הראשונה היא התארגנות קהילתית, בה מנסים לייצר הון חברתי ופוליטי באמצעות בנייה ופיתוח של כוח קהילתי מגובש ומעורב. השנייה היא אספקת שירותים ועזרה במציאת פתרונות נקודתיים לאנשים. כך מנסים לבנות הון אנושי שיהיה פנוי להתעסק בלייצר שינוי חברתי, במקום להיות עסוקים במאבקי הישרדות יום-יומיים. השלישית היא תמיכה ופיתוח של מדיניות ציבורית. כאן מנסים לבנות הון פוליטי שמטרתו לשנות את סדר היום הציבורי ולבצע רפורמות במדיניות לטובת הקהילה. אל-ביאדר מיישמת אסטרטגיה זו באמצעות ביצוע מחקרים (ואיסוף נתונים?) שמטרתם להשפיע על המדיניות. הרביעית היא פיתוח קהילתי. באסטרטגיה זו מנסים לייצר ולבנות הון כלכלי והון פיזי, נוכח ונראה במרחב - עבור הקהילה. דוגמא, אותה גם בחנו במהלך יום הלמידה, הוא פרויקט ההתחדשות העירוני "שער העיר" בנצרת - שאלביאדר לוקחים חלק בתכנונו.

ד"ר בנא נתנה לנו סקירה על המרחב ועל הפרויקט. התכנון הוא לבצע התחדשות עירונית באיזור מסחרי בפאתי נצרת ובסמוך להר הקפיצה/جبل القفزة. ההתחדשות תכלול בנייה עם עירוב שימושים ובנייה של כ-1700 יחידות דיור. לאחר מכן התחלקנו לקבוצות ויצאנו לבחון את השטח המיועד לפיתוח בעיניים שלנו. ניסינו לבוא מתוך מחשבה ביקורתית ותוך ניסיון לשאול שאלות שאנחנו חושבות שהמתכננים של הפרויקט חייבים לשאול כדי שהפרויקט ישרת את הקהילה המקומית.

את השאלות סיווגנו לחמישה תחומים שונים – חברתי ותרבותי, תכנון ובירוקרטיה, כלכלה ומשאבים, פוליטי (גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית), סביבתי ואחר. לאחר מכן התכנסנו חזרה וניסינו לנתח את השאלות והממצאים שהן העלו גם ברמה המקומית – כחלק מהפיתוח הקהילתי של פרויקט "שער העיר" וגם כחלק מתמיכה ופיתוח מדיניות ציבורית – עבור מקרים נוספים של התחדשות עירונית בחברה הפלסטינית בישראל.

תודה לד"ר עינאיה בנא ג'יריס על הובלת היום, לת'ראא קריש על תכנון היום ולכל המשתתפים והמשתתפות שהגיעו.

לסיכום המלא >>>

הכרנו את המצפתל, עם התצפית הפנורמית המדהימה, ואת המאבקים והתכניות השונות המקודמות עליו. המשכנו לכיוון ארמון הנציב, ובאמצעות ההליכה הרגשנו את חוסר החיבור בין המצפה-תל והשכונה לטיילת, חווינו את ההבדלים בין אזור קהילתי-שכונתי לאזור עירוני-לאומי ודמיינו יחד דרכים שונות לטשטש את הגבולות האלה. חשבנו על המרחב במשקפיים קהילתיות שמנסות להבין מה יאפשר לתושבי השכונות הסובבות את תחושת הביטחון, הביתיות והזיקה לאחד המקומות היפים והמורכבים בירושלים. סיימנו באירוח בפילבית, מרכז אמנות יהודי-ערבי שמייצר מודל למרחב ציבורי משותף ומעודד הסתכלות חדשה על ירושלים ועל המרחב של ארמון הנציב בפרט.

עלו הרבה רעיונות ותובנות לגבי איך ניתן להעמיק את החיבור בין תושבי השכונות הסובבות לבין מרחב של הטיילת, על מנת להפוך אותה למרחב מזמין ופעיל, לכל הבאים מקרוב ומרחוק. אנו מצפות להמשך העבודה המשותפת וליצירת חיבורים נוספים

לסיכום המלא >>>