ביום חמישי, 19 ביולי, התכנסנו בהר לחגיגת אבן דרך משמעותית - הסמינר השנתי הראשון למחקר במזרח ירושלים. הכנס אורגן בקפידה על ידי שלוש בוגרות מצטיינות של האוניברסיטה העברית, כל אחת ממקצוע אקדמי שונה. כך אורגן הכנס מתוך נקודות המבט והמיומנויות השונות שלהן. מיאר פוואקה, ת'ראא קירש ופאתנה חוסייני הצטיינו בהרכבת מגוון רחב של חוקרים, ובכך הדגישו את התרומות והמחקרים המשמעותיים הקשורים למזרח ירושלים.

כדי להשלים את מאמציהן, הוועדה האקדמית כללה חוקרים נכבדים: ד"ר אמילי סילברמן, מרצה בכירה ומייסדת הקליניקה האורבנית במחלקה לגיאוגרפיה; פרופ' אדם לבשטיין, מנהל בית הספר לחינוך; וד"ר סמירה עליאן, מרצה בכירה בבית הספר לחינוך. הוועדה סיפקה יעוץ רב ערך וסייעה ביצירת קשרים עם סגל אקדמי אחר באוניברסיטה העברית, תוך תרומה להצלחת הסמינר באופן כללי.

בכנס, חוקרות! (ושני חוקרים) מהאוניברסיטה העברית הציגו את מחקריהן בשלושה פאנלים שונים, כאשר כל אחד מהם עוסק בהיבטים שונים של החיים במזרח ירושלים. המשותף לכל ההרצאות היה הצורך הדחוף להביא לעולם האקדמיה את סיטואציית החיים הכל-כך מורכבת בה חיים כ-400 אלף אנשים, תושבי ירושלים המזרחית.

הפאנלים חקרו נושאים שונים, כולל התמודדות עם אתגרים חינוכיים באזורי סכסוך, המפגש בין חינוך, תרבות וזהות במזרח ובמערב ירושלים, והדינמיקה של ניידות עירונית ומקומות ציבוריים במזרח ירושלים. כל חוקרת וחוקר סיפקו פרספקטיבה ייחודית, מתוך התחום האקדמי שלהם - החל מחינוך, פסיכולוגיה ותחבורה ועד כלכלה ותכנון עירוני - ולעתים משקפת את חוויותיהן האישיות כתושבות מזרח ירושלים.

נושא חוזר במחקרים השונים היה זהות. המחקרים הדגימו כיצד חוויות יומיומיות - כגון לימודים באוניברסיטה העברית, חציית מחסומים או הוראה בבתי ספר יהודיים במערב ירושלים - משפיעות עמוקות על זהות ורגשות כמו פחד, גאווה ושייכות. החוקרים בחנו אסטרטגיות התמודדות קיימות המתמקדות בשפה ובזהות מקצועית, והדגישו שאלות בלתי פתורות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של ניכור, חשד והצורך להסתיר היבטים של הזהות האישית.

נושא נוסף שהוצג בהרצאות וגם נידון יחד עם הקהל היה האופן בו ההקשר הפוליטי והכלכלי הספציפי של מזרח ירושלים משפיע על נושאים שונים. הדיונים כללו את ההבדלים בהתנהגות סיכונית בקרב בני נוער בהשוואה לאזורים אחרים, תודעת המיעוט המובחנת בקרב תושבי מזרח ירושלים והאתגרים הייחודיים הניצבים בפני מורים מזרח ירושלמים המלמדים בבתי ספר יהודיים. ההשפעה של התנאים הכלכליים ושירותים לא מספקים, כגון תמיכה בבריאות הנפש, נדונה אף היא. הסמינר שאל אם יש לתת עדיפות לפתרונות מעשיים מיידיים או לאסטרטגיות חדשניות, בהתחשב במצב הנוכחי.

המחקר הניב המלצות מעשיות, לרבות אפליקציית שיתוף נסיעות, שינויים במענקי תחבורה ציבורית, כלי למדד הצלחת פארק עירוני ואסטרטגיות לשיפור היחסים בין אבות לילדים. הצעות אלו הדגישו את הצורך לטפל במאפיינים הפיזיים, התרבותיים והחברתיים הייחודיים של מזרח ירושלים בהקשר הפוליטי המורכב שלה.

הסמינר הוכיח את עצמו כמרתק ומאיר עיניים כאחד, והדגיש את חשיבות המחקר המבוסס על חוויות החיים של אנשים והתפקיד המכריע של החוקרים בהשמעת פרספקטיבות אלו. הוא הדגיש את הצורך לשלב את האתגרים הייחודיים הניצבים בפני תושבי מזרח ירושלים בדיון האקדמי.