מקבלי החלטות במגזר הציבורי, אנשי עסקים פרטיים ואנשי מקצוע מהמגזר האזרחי, דנו במשך חודשים באופן מקצועי מעמיק בנושא דיור בר-השגה. חברי הקליניקה האורבנית השתתפו במפגשי הקבוצה וסיפקו ליווי אקדמי לפעילות. בעקבות הצלחת המפגשים הוזמנה הקבוצה לגבש עקרונות חקיקה לדיור בר-השגה עבור משרד הבינוי והשיכון. טל אלסטר מצוות הקליניקה מספר על הדיונים מנקודת מבטו.
מפגשי קבוצת המנהיגות הבין-מגזרית לדיור בר-השגה היוו מראשיתם הישג. העובדה שאנשי ממשלה, רשויות מקומיות, יזמי נדל"ן ואנשי חברה אזרחית הקדישו שמונה חודשים לקבוצת למידה ועשייה הקשורה בדיור בר-השגה מוכיחה את חשיבות הנושא ומצביעה על עלייתו העיקשת לסדר היום הציבורי.
שמחתי לראות שהעיסוק האינטנסיבי בדיור בר-השגה רק חיזק את תחושת הנחיצות של קידום חקיקה ופרויקטים בנושא. כמו כן, השותפות של כוחות אקדמיים, שסיפקו פרספקטיבה בינלאומית על הנושא של דיור בר-השגה, העניקה לקבוצה אפשרות להתרחק ממצב בו לכל משתתף הגדרה משלו לדיור בר-השגה, ולהתכנס לעבר הגדרות מועילות, שמאפשרות שיח ושיתוף פעולה של ממש. הנושא של חשיפה לפרויקטים מחו"ל הנוגעים לדיור בר השגה היה קריטי.
שווה היה לגלות כי דיור בר-השגה הוא צורך גם במדינות בהן שוק הדיור לא 'רותח', ושלא מדובר על מצב משברי וחד-פעמי שמצריך פתרון נקודתי. הרצון לספק דיור נאות במגוון איזורים עבור המעמד הבינוני והנמוך, גם כדי ליצור תמהיל חברתי שנועד להבטיח שוויון הזדמנויות ולכידות חברתית, הוא רצון שלא הולך להיעלם עם ירידת מחירים כזו או אחרת.
הקבוצה הציגה תמהיל יפה של הצגת האינטרסים של השחקנים השונים מחד גיסא (מה רצוי ומה מעורר חשש עבור הממשלה, עבור העיריות, עבור החברה האזרחית ועבור היזמים), עם הנסיון של המשתתפים לראות את התמונה הרחבה וללמוד מהאחרים מאידך גיסא. באופן טבעי, ככל שהקבוצה התקרבה לגיבוש של עקרונות לחקיקת חוק דיור בר-השגה, הקולות שכל מגזר ייחד לאינטרסים שלו התגברו. עם זאת, לא היה בכך כדי לטשטש את ההתקרבות שחלה במהלך חצי השנה האחרונה.
משתתפים מהמגזרים שלא בהכרח משתתפים בעיצוב מדיניות – בעיקר היזמים ונציגי החברה האזרחית – הביעו סיפוק רב מעצם התהליך. במקום העמדה המוכרת של מגיבים למדיניות מוצעת, כל המגזרים השתתפו בגיבוש של מדיניות מהמסד ועד הטפחות. כפי שציינו כולם, אין בכך כדי למנוע חילוקי דעות עתידיים (חילוקי דעות רצויים ובריאים כשלעצמם), אולם עצם הדיון המכליל מאפשר להוריד מעט את ההגנות האוטומטיות, ולחתור ביחד לתכנית טובה יותר, שתתייחס מבעוד מועד לכל ההשגות הלגיטימיות. משתתפים רבים העלו את התקווה כי גם בנושאים אחרים הממשלה תיצור שולחנות עגולים שיאפשרו דיון מושכל ומעמיק בין כל הגורמים הרלוונטיים.
ברמה האישית, למדתי הרבה מאוד מהמפגשים. בתור סטודנט לתכנון עירוני, ההיחשפות לכל הידע הרלוונטי מהארץ והעולם, מהפרספקטיבות התאורטיות בתכלית למעשיות ביותר, היתה מרתקת. מעדותם של המשתתפים, נראה כי כולם למדו דברים חדשים על נושא הדיור, למרות שעבור רבים מהם זהו תחום התמחות ארוך שנים. אני מקוה שפורום לדיור בר-השגה ימשיך להיפגש, ולקדם את מדינת ישראל לעבר יום בו אזרחיה כולם נהנים מדיור נאות, במחירים ההולמים את הכנסתם, ובאיזורים הרצויים להם.
לחצו כאן לקריאת מסמך העקרונות לחקיקה של דיור בר השגה.
שותפים: ד"ר חיים פיאלקוף (המכון ללימודים עירוניים ואזוריים, האוני' העברית); המכון למנהיגות וממשל של ג'וינט ישראל; משרד הבינוי והשיכון
על הקבוצה באתר המכון למנהיגות וממשל