מצופפים נכון: אתגרי ציפוף ותחזוקת בתים בעיר המתחדשת
המושב נפתח בהצגה של פרויקט פיתוח כלי יישומי ותדריך להערכה איכותני של תכניות בצפיפות גבוהה ע"י האדריכליות שרי קלאוס ושרון לוי (חברת אתוס), אדר' טליה מרגלית (אונ' ת"א) וחגית נעלי-יוסף (חברת Viaplan). תמ''א 35, תכנית המתאר הארצית הראשית של ישראל (אתר מנהל התכנון), מעגנת באופן סטטוטורי את הצורך לצופף את אזורי המגורים.אולם, מתן התוקף החוקי למדיניות זו אינו נותן מענה לשאלות כיצד תיווצר איכות חיים גבוהה בצפיפות גבוהה או מהי עירוניות טובה במקום המאופיין בצפיפות. כדי להתמודד עם שאלות אלה ולגבש להן מענים שיוכלו לשמש מתכננים, האגף להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון עוסק בימים אלו בפיתוח כלי יישומי ותדריך להערכה איכותנית של תכניות לצפיפות גבוהה.
במושב, הדוברות הציגו את ההסטוריה של הציפוף בישראל והעלו ביקורת על מדידה של צפיפות כפי שהיא נעשית כיום: בודקת את מספר יחידות הדיור לפי שטח, מבלי להתייחס להיבטים איכותניים של רווחת הדיור במרחב ואיכות החיים הנוצרת. לפי הדוברות ישנם משתנים שמשפיעים באופן דרמטי על תחושת הצפיפות ואלה ישולבו בתדריך, כגון זמן הליכה למוסדות ציבור, קיום מגוון גדלי שטחים פתוחים, גמישות תכנונית בשימוש, שמירה על זכויות אור, אוויר ונוף ורבים אחרים.אתגרי התחזוקה, פיתוח מנגנונים כלכליים למימון ותחזוקה של בתים משותפים
בחלק השני של המושב דנו דניאלה פז ארז (פז כלכלה והנדסה), גורי נדלר (עיריית בת ים) ועו"ד זיו כספי (גינדי-כספי) באתגרי הניהול של בתים משותפים בתנאי ציפוף. להבדיל מהמקובל בעבר, יחידות הדיור הרבות שנוספות לשוק במסגרת בניה לגובה מיועדות גם למשקי בית ברמות הכנסה בינוניות ואף נמוכות, בין השאר כתוצאה מהליכי התחדשות עירונית.בנייה חדשה לגובה מכילה מערכות מורכבות כגון מערכות כיבוי אש, משאבות וגנורטורים. אלה, כמובן, חיוניות לשמירה על חיי אדם בבניינים ועל כן ישנה חשיבות מירבית לשמור על אחזקתן. כתוצאה מכך עולה השאלה כיצד יוכלו הדיירים לתחזק אותן. במצב כיום, בעוד מוסדות השלטון מקדמים בנייה ומסירים חסמים להגדלת מלאי יחידות הדיור, אין מענה או התייחסות רגולטורית להבטחת רמת האחזקה בבניינים החדשים לאורך שנים: לקבלנים יש אינטרס להוזיל את עלויות הבנייה ויש נטייה להשתמש בחומרים שאינם נשמרים לאורך זמן, שוק חברות הניהול והאחזקה אינו מוסדר ואין חובה לקיומן של קרנות תחזוקה לקראת מקרים של נזק עתידי.
במושב הוצגו כיוונים לפתרונות שונים. נדלר הציג כיצד עיריית בת ים בוחנת אפשרות של השכרת שטח מסחרי משותף למימון עלויות התחזוקה. אולם, הצעה זו נתקלה בחסמים משפטיים שעדיין נמצאים בבירור. בנוסף, יצרו מודל של הכנסת רכיב סבסוד להתקשרות עם יזם בתכנית הנדונה: חיוב היזם לממן 20,000 ש''ח ליחידת דיור לקרן תחזוקה. ברוח דומה, עו"ד כספי טען כי בשכונת עיר גנים בירושלים הגדילו את כמות יחידות הדיור לשכירות בבעלות היזם והגדירו כי דמי השכירות ישמשו לקרן תחזוקת הבניינים למשך 15 שנה על מנת לסבסד את עלויות התחזוקה.חברת פז כלכלה והנדסה עתידה לפרסם מחקר עם הצעות והמלצות לניהול תחזוקה בבתים משותפים ולהגישו למשרד הבינוי והשיכון.
עיצוב אורבני בעיר הישראלית – ארגז כלים למרחב הציבורי
הקמתן של שכונות חדשות ודעיכתו של מרכז העיר – מובילים לחיפוש אחר אורבניות חדשה ולהכרה בחשיבות של איכות החיים העירוניים. כחלק מחיפוש זה, שדה העיצוב העירוני עוסק יותר ויותר בשאלה כיצד לתכנן רחוב איכותי ופעיל. המושב העלה כי אין די בעיצוב אדריכלי, מושקע ובעל שם, ליצירת מרחב ציבורי איכותי.אדר' מאור רויטמן ממשרד מייזליץ כסיף אדריכלים, הציג תכניות בהובלת משרדו במרכז העיר נתניה, בטיילת הרברט סמואל בתל אביב ופארק חוף אשקלון. לפיו, על המרחב הציבורי לעורר עניין ולהציע נוחות. המודל של משרדו – "תכנית האם" היא תכנית רב-תחומית שנועדה להפוך את התכנית האדריכלית לישימה: מדובר במנהלת מתכללת המתרגמת את התכנית לשטח באמצעות מיתוג ותכנית עסקית.
אדר' עופר מנור, האדריכל ראשי של עיריית ירושלים, הציג את ההזדמנות לפיתוח המרחב הציבורי במסגרת הקמתה של הרכבת הקלה בציר רחוב יפו בירושלים. הרכבת שינתה את פני הרחוב והעירייה החלה להטמיע פרויקטים קטנים לעיצוב אורבני באורך התוואי של הרכבת, בהם פרחי ענק מול שוק מחנה יהודה, ספסלי כריות מבטון ברחבת כיכר ספרא ופיתוח הכירכרות. בעקבות הפעילות במרכז העיר, עיריית ירושלים החלה ליישם פרויקטים של יצירת מקום ברחבי שכונות העיר, שם ניתן דגש לאוכלוסייה, רצונותיה וצרכיה. דוגמה לכך בבית צפאפא, שם יוצרים מקום למסיבות אירוסין – צורך שלא היה לו מענה עד כה.אדר' אורנה אנג'ל, פעילה סביבתית ופוליטית, טענה כי הפרויקטים השונים נותנים פתרון נקודתי, ואינם מתייחסים לעיר בכללותה. לפיה, השיח העיצובי הוא של יצירת אטרקציות יש מאין, אטרקציות שמושקעות בהן משאבים רבים כדי למשוך תיירים אך יש לבחון מה מונע מהתערבויות להצליח ולקדם את המרחב הציבורי לפני שמתקדמים לפרויקט הבא. המושב סוכם בהסכמה רחבה, כי התכנון והעיצוב האורבני אינם יכולים להתקיים מבלי להעניק משאבים לשמירה, לתחזוק ותפעול.
סיור: תכנית "מיקוד מאמץ" בעכו
הסיור נערך בעקבות התכנית "מיקוד מאמץ", בשיתוף עיריית עכו ומשרדי ממשלה, אשר נועדה לחזק את העיר ולבססה על ידי שיקום השכונות הן מבחינה פיזית והן מבחינה חברתית. במסגרת התכנית, כל אחת מששת השכונות שנבחרו זוכה למרכז נוער וקהילה והתקנת מתקני משחקים ומגרש ספורט, כאשר הפיתוח כולל גם עבודה בשטחים ציבוריים ושיפוץ חזיתות וכניסות לבתים. כיוון שבעכו אין ערכי נדל"ן המאפשרים ליזמים לזכות ברווח כלכלי מתכניות חיזוק מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), "מיקוד מאמץ" פועלת לשפר פיזית את המבנים מבלי התייחסות להיבטי הביטחון. עם זאת, לטענת מנהל התכנית בעיריית עכו ההתערבות של התכנית מסייעת לעליית ערך הנדל"ן בעיר, מחזירה לתושבים תחושה של כבוד ואיכות חיים. על פי הנתונים הזמינים לו, עכו היא העיר עם התשואה הגבוהה ביותר לדירות ולהשקעה. בנוסף, לדבריו השיפור באיכות החיים והמעורבות הקהילתית הביאה לשיפור בהידברות בין הקהילות השונות ובפרט בין האוכלוסייה היהודית והערבית בעיר. בסיור אכן ניתן היה להתרשם מהשיפוץ הקל אך המשמעותי ורמת התחזוקה של הגינות והבניינים.הביקור הראשון בסיור היה בשכונה בה בוצע השיפוץ לפני יותר מחמש שנים. התחזוקה נשמרת הודות להסדר דמי גינון וניהול סמליים, המשולמים לעירייה דרך חשבון הארנונה ולשם כך העירייה מעסיקה עובדים בעלי צרכים מיוחדים. עצירה נוספת באוטובוס הביאה אותנו לשכונת בורלא. בשכונה זו החלו המהומות בעכו ב-2008, אך כיום אין זכר לתקופה הזו. הבניינים שופצו לפי מפרט קבוע הכולל צביעה חיצונית, החלפת תשתיות, ריצוף מבואה, הסתרת מתקני גז, שיפוץ חדר מדרגות ובניית גדר חיצונית, אשר על פי מנהל התכנית, מסייעת בתחושת שייכות הדיירים לבניין. תמחור השיפוץ הינו כ-16000 ש''ח ליחידת דיור, לפי מחירון משרד הבינוי והשיכון. הדיירים מחויבים לשאת בעלויות של 25%, ועל מנת להקל בתשלום, התשלום מתפרס לעד 36 תשלומים, אותם ניתן לחייב באמצעות הארנונה.
במרכז השכונה ישנו מועדון נוער שכונתי מטופח בו נפגשנו עם פעילים מקומיים, חלקם החלו בפעילות לאחר שנבחרו לוועדי הבתים המשופצים (בחירת ההנהגה היתה תנאי מקדים להשתתפות בפרויקט). הפעילים סיפרו לנו על יוזמות קהילתיות אותם הם מובילים בהתנדבות. וניכר כי ההשקעה הפיזית ותהליך יצירת האמון שעיריית עכו יצרה עם תושביה הובילה לחיזוק הון אנושי, הצמחת פעילים והתארגנות למען הזולת. מן הסתם לא הכל מושלם ב"מיקוד מאמץ", אך הסיור הותיר את כל המבקרים עם ניצוצות בעיניים. עיריית עכו הראתה שאפשר לקחת אחריות ולהביא לשינוי בחיי תושביה, ואף לבצע שינויים בירוקרטיים כדי להקל על השתתפות בתכנית.>> לראיון עם ראש עיריית עכו בחוברת "יוצרים מקום: פלייסמייקינג בישראל"
פיתוח כלכלי בעיר
יו''ר: ד''ר גילי ברוך, שתי"לכלכלה מקומית מקיימת היא תפיסת פיתוח מקומית ואזורית, המציבה בראש את האוכלוסיות המקומיות על עושרן וייחודן, צורכיהן וזכויותיהן. האתגר של פיתוח ראוי הוא לעגן את תכניות הפיתוח במקומי: בפעילות כלכלית, חברתית ותרבותית כמו גם בסביבה המקומית, באופן שיענה על עקרונות של צדק חברתי וסביבתי (מתוך אתר כלכלה מקומית מקיימת). במושב בוצעו דיונים והצגות על אפשרויות הפיתוח בעיר, מודלים חדשניים לשותפויות עירוניות אזרחיות וכלכלה מקומית מקיימת.
ערן בנימיני (המכון לחינוך דמוקרטי) הציג את עבודת המכון על מודל תמיכה ברשויות המקומיות באמצעות חינוך ופיתוח כלכלה מקומית. אחת הדוגמאות המוכרות יותר לעבודתם היא מיפוי כוחות קיימים בג'סר א זארקה – רשות מקומית ענייה השוכנת על חוף הכרמל. התערבות זו הביאה להקמת 12 עסקים מקומיים, המוכר בהם הוא בית ספר ללימודי ערבית עבור יישובים יהודיים השכנים. לטענת בנימיני, בזכות התהליך אנשים החלו להיכנס לכפר כחלק משביל ישראל ונוצרה תנועה חיובית בכלכלה המקומית (לקריאה נוספת).אלעד קנדל (החברה הכלכלית כפר סבא) טען כי על מנת לפתח כלכלה מקומית יש לענות לשלושה מרכיבים: אג'נדה עירונית, כלכליות, וצורך כאשר המטרה היא לשלב בין המגזר העסקי והציבורי. על פי הגישה הזו, בכפר סבא הקימו מספר פרויקטים כלכליים: הקמת דיור בר השגה המותאם לצרכי האוכלוסייה הקיימת בכפר סבא, HUB קפה כלכלי שבו מועסקים חברי קהילת "אנוש", קייטרינג ירוק ובריא שמזין את גני הילדים בעיר והקמת מעונות יום ותפעולם כמוסד עירוני.
המצגת האחרונה העלתה דיון על תפקידיה של הרשות המקומית בעידוד יוזמות מקומיות. חברת WEconomize העלתה את הקשיים בהנהגת כלכלה משתפת בערי ישראל, למרות היתרונות הרבים של החלת מודל זה בעיר, אשר בהגדרתה רוויה במשאבים של הון אנושי ומוצרים. על פניו, כלכלה משתפת יכולה לאפשר לכל אחד להשכיר רכב מבלי צורך לרכוש, להלוות כספים מבלי צורך בבנקים וערבויות, להזמין ארוחות ולשתף כלי עבודה. אולם לטענת החברה הרגולציה הקיימת אינה מאפשרת עדיין את פריחתה של כלכלת השיתוף בישראל, למרות סיפורי הצלחה בעולם.>> "שבוע החדשנות בתל אביב: העיר החכמה וכלכלת השיתוף החדשה"
מדדים וכלי הערכה לעירוניות
במושב הוצגו שלושה מחקרים שונים שניסו ליצור מדדים להערכת עירוניות בישראל במטרה ליצור כלים נגישים עבור ראשי הערים בישראל.מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג סקירת ספרות אודות פיתוח מדדים לעירוניות, אשר הוזמנה על ידי ח"כ תמר זנדברג (מר"צ). המדדים מחולקים בין "מדדים פיזיים" לבין "מדדים כלליים" בהם האלמנטים החברתיים המושתתים על האלמנטים הפיזיים (בקרוב באתר).
נציגי עמותת מרחב הציגו את פרויקט "ישראל עירוניות 2050". על פיו, העירוניות בפני עצמה היא מקיימת ולכן, ככל שעיר תוכל למדוד האם היא עומדת בקריטריונים של "עירוניות" היא תוכל לדעת האם היא "מקיימת". ישראל 2050 מציע 11 קריטריונים של עירוניות טובה: שימוש יעיל במרקם הבנוי, רשת רחובות רציפה, צפופה והליכתית, אוכלוסייה מגוונת, מגוון אמצעי תחבורה וצמצום השימוש ברכב פרטי, עירוב שימושים, מגוון הזדמנויות כלכליות, מרכז העיר מוגדר, מגוון שטחים פתוחים, משילות דמוקרטית משתפת ושקופה, ניהול ותחזוקה בני קיימא של תשתיות ומשאבים ואדריכלות תומכת עירוניות), ולכל אחד מהקריטריונים הסבר ויעדים, מדד תוצאה, והמלצות למדיניות ורגולציה (למסמך המלא).אסתר ליס-כהן, מנהלת תחום תכנון במשרד השיכון,סיפרה כי המשרד נמצא בשלב סופי של כתיבת טיוטה בנושא כלי מדידה לשכונות מקיימות בישראל. בקווים כלליים, המסמך יכלול התייחסות למשאבים ותשתיות, משילות (שותפויות וניהול), כלכלה ומסחר, המרחב הציבורי ותנועה ותחבורה ויכלול גם כן מדדים. לטענתה, מטרת התדריך מצד אחד לשנות את דפוסי התכנון בהתחדשות ובתכנון שכונות חדשות ומצד שני ליצור שינוי תודעתי כלפי קיימות (לקריאה נוספת).
על הכותבות:
אורי שכטמן היא רכזת סיורי שישי של הקליניקה האורבנית. היא בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית וכיום משלימה תואר שני בגיאוגרפיה ותכנון ערים באוניברסיטה העברית. במקביל, היא עובדת כיועצת חברתית להתחדשות עירונית בירושלים ועובדת סוציאלית.
אפרת שנהב היא סטודנטית לתואר שני בגיאוגרפיה ותכנון ערים באוניברסיטה העברית ומתרגלת במחלקה לגיאוגרפיה. בנוסף, היא עובדת בחברת Viaplan לתכנון חברתי.ועידת עכו לעירוניות (נובמבר 2015) ארחה למעלה מ-30 מושבים על עתיד העירוניות בישראל אשר עסקו בנושאים מגוונים, החל מכלכלה משתפת בעיר, דרך אתגרי הציפוף ועד טקטיקה עירונית והשימוש באמנות ככלי התחדשות. סטודנטיות ללימודים מתקדמים במכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית חזרו מהועידה עם רשמים מכמה מושבים. בהמשך, תצא חוברת מטעם הועידה אשר תסכם תובנות והמלצות אשר עלו במושבים.
ליווי גרפי: טל קמיל