check
סמסטר א' | בהנחיית ד"ר יואב לרמן | הקליניקה האורבנית

סמסטר א' | בהנחיית ד"ר יואב לרמן

30 יולי, 2017

את סמסטר סתיו 2017 הנחה דוקטור יואב לרמן. ד"ר לרמן הוא גיאוגרף עירוני המתמחה בניתוח מרחבי ובקשר בין הסביבה הבנוייה לתנועת הולכי רגל. ד"ר לרמן פרסם מספר מאמרים בגו'רנלים בינלאומיים בנושאי תכנון תחבורה ותחביר המרחב. כיום ד"ר לרמן חוקר היבטים של צדק תחבורתי במסגרת המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וכן משמש כיועץ לרשויות שונות בפרוייקטי תכנון מגוונים בעלי מימד אסטרטגי.

 

סמסטר זה נועד לתת למשתתפים, ברובם סטודנטים לתואר שני בתכנון עירוני, כלים להערכה של רמת הידידותיות לילדים של מרחב עירוני, וכן להעריך מדיניות והתערבויות במרחב לשם שיפורו. הקורס כלל הרצאות שמתארות את הרקע התיאורטי וההיסטורי של התחום, מאמרים לקריאה ומצגות של הסטודנטים שיאפשרו להם לשלב ולפתח את הנושאים המרכזיים. במהלך הקורס, הסטודנטים נחשפו לפערים בתכנון ובמדיניות ציבורית ולצרכים של הגיל הרך באמצעות עבודת שדה וסקרים גיאוגרפיים, תוך התמקדות בשכונה אחת בירושלים.

 

ב-18.01, השיעור האחרון בסמסטר, נערך אירוע חגיגי בו הציגו הסטודנטים פוסטרים, בהם הופיעו הממצאים אליהם הגיעו במהלך העבודה בשכונות הירושלמיות.

 

 1 | שכונת שמואל הנביא

 

 בשכונת שמואל הנביא נצפו מאפיינים רבים של עיר הידידותית לילדים בגיל הרך; נמצא כי מרחבי המשחק בשכונה מקנים להורי הילדים תחושת ביטחון, הן על שום הפרדתם הפיזית מהכביש על ידי גדר, והם משום קרבתם הרבה לדירות המוגדרים, כך שמתאפשר קשר עין עם הילד. כמו כן, מרבית מרחבי המשחק מוסדרים, והדרך אליהם מונגשת גם לעגלות ילדים. עם זאת, קיימים שני חסרונות עיקריים עליהם מצביעה הקבוצה: עומס רב במרחבי המשחק הבודדים בשכונה, זאת עקב ריבוי הילדים בה, וכן, ההליכתיות מוגבלת עקב היעדר הפרדה בין שבילי הליכה לכביש או לחניה, והיעדר אמצעים למיתון והאטת התנועה.

 

 

 

 

>> לפוסטר מקרה בוחן שמואל הנביא

 

2 | שכונת בית חנינא

 

בחינת הממצאים בדבר התאמת שכונת בית חנינא לגיל הרך מדגישה את הפער העצום בין השכונות המערביות למזרחיות של העיר. בית חנינא נחשבת אחת השכונות האמידות במזרח ירושלים, והליקויים ההופכים אותה ללא ידידותית בעליל עבור ילדים בגיל הרך, קיימים בצורה חריפה הרבה יותר בשכונות מזרח ירושלים העניות יותר. כך למשל נמצא כי היעדר המדרכות בשכונה, אחד מסימני היכר של מזרח ירושלים, הופך את שהותם של הילדים במרחב הציבורי למסוכנת ביותר. 

 

בית חנינא

 

 

 

>> לפוסטר מקרה בוחן בית חנינא

 

3 | שיכוני תלפיות

 

שכונת שיכוני תלפיות מאופיינת בנגישות נמוכה להולכי רגל בעלי מוגבלויות או עבור ילדים בגיך הרך. למרות שבילי ההליכה הרבים בה, המיועדים להולכי רגל בלבד, השבילים מרובים מדרגות ואלו אינן מונגשות למעבר כיסאות גלגלים או עגלות. כמו כן, בעוד שבתוך השכונה קיימת האפשרות לנוע בשכונה ללא חציית כבישים, השכונה תחומה במספר כבישים ראשיים וסואנים, כך שהכניסה והיציאה מהשכונה הופכת מסוכנת מאוד לילדים קטנים. גם בנושא השירותים במרחב קיים פער בין המצויע לרצוי: מרבית השירותים לגיל הרך (כגון מעונות לילדים, חוגים, מרכזי פעילות וכו') נמצאים מחוץ לשכונה, מרבית גני המשחקים בשכונה אינם מקורים, ושטחי המשחק מוזנחים ולא מפותחים דים.

 

>> לפוסטר מקרה בוחן שיכוני תלפיות

 

4 | קטמונים ח+ט

 

בדומה לממצאי הבדיקה בשיכוני תלפיות, גם בקטמונים ח'+ט' נצפה מחסור במוסדות המיועדים לגיל הרך, וכן נמצאה בעיית נגישות לנכים ולעגלות ילדים בעקבות ריבוי מדרגות, בעיה המוחרפת בעקבות חסימת מדרכות על ידי כלי רכב חונים. למרות קיומם של שטחים ציבוריים נרחבים בשכונה אשר יכולים לשמש למשחק עבור ילדים, התושבים ממעטים להשתמש בהם בשל הפעילות הלא-חוקית המתרחשת שם. 

 

>> לפוסטר מקרה קטמונים ח+ט