חיבורים - מרחב ציבורי בירושלים

תכנית "חיבורים", ליצירת השלד הציבורי לשכונות ירושלים ובמבט כלל עירוני, היא שיתוף פעולה בין הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים והחברה למתנ"סים, ומטרתה פיתוח כלים לתכנון המרחב הציבורי בעיר. משתתפי הפרויקט הם מתכנני המינהלים הקהילתיים ומתכנני הרובע של ירושלים, ובמסגרתו הם מקבלים כלים והנחיה במתכונת של סדנה מעשית בת חמישה ימים, מינואר ועד יולי השנה. במהלך תקופה זו, בזמן המפגשים וביניהם, כל מתכננת תעבוד על המרחב הציבורי בשכונה שלה, כך שבסיום התכנית יעמוד לרשותה בסיס עשיר ומקצועי לקידום התכנון בשכונתה. 

 

תמונה
 


תמונה

 

סדנת חיבורים - מבנה עדכני.pdf173 KB

מפגש ראשון

המפגש הראשון עסק בחשיבה על המושג "מרחב ציבורי" דרך קטגוריות שונות, באמצעות עבודה על השכונות ועל החיבורים ביניהם. המתכננות הונחו למצוא מאפיינים דומים לשכונה שלהן ולשכונה נוספת, כגון מיקום בעיר, סמיכות לחורש או מאפייני טבע מסוימים, התחדשות עירונית או טופוגרפיה דומה; בשלב השני, למצוא צירים פיזיים המחברים בין שכונות כגון נחל עירוני, תוואי הרכבת הקלה, תוואי טופוגרפי, מסלול בעלי מאפייני טבע מסוימים או ציר הליכה שנעשה בו שימוש תכוף של תושבים; או חיבורים שעדיין אינם ניכרים בשטח אבל טמון בהם פוטנציאל לעתיד. 

לקישור למצגת מהמפגש הראשון לחצו כאן
 

תמונה
 


 

 

 

 

מפגש שני

במחצית השנייה של המפגש, החל כל מתכנן את העבודה על המרחב שבאחריותו - עבודה שתסתיים חצי שנה לאחר מכן: בעבודה עם ניירות סקיצה על גבי מפות ותצלומי אוויר, סימן כל מתכנן את המרחב הציבורי בשכונה שלו ומאפייניו, תוך התייחסות לקטגוריות שונות, כגון קהילות בשכונה, מגדר, ייעוד קרקע, שלד ירוק לעומת רחובות אינטנסיביים ועוד. בסיום הסדנה נשלחו המתכננים לעבודה נוספת בבית - להכין שכבות מיפוי בקטגוריות המהותיות והחשובות ביותר לתפיסתם. 

לקישור למצגת מהמפגש השני לחצו כאן

לקישור למצגת מיפויים מהמפגש השני לחצו כאן

לצפייה בהרצאה של אדריכל תמיר מנצור -כרמל, מתכנן רובע מרכז לחצו כאן

לצפייה בסרטון על המפגש לחצו כאן

 

תמונה

תוצרי עבודת הבית הוצגו על קירות האולם בפתיחת המפגש השני, וכל המשתתפים עברו בין העבודות האחרות והתרשמו מהן. שכונת בית הכרם נבחרה כדוגמה להצגה ודיון של כל הקבוצה. משם פנו המשתתפות ליצירת מפת קומפילציה, שתאחד את כל שכבות המידע למפה אחת, והונחו ליצור סכימה של השכונה על בסיס המידע המאוחד. 

בחלק השני של היום התחלקו המתכננים לקבוצות בהתאם לאגני ההיקוות שעליהם בנויה השכונה שלהם: שורק, קדרון, רפאים, אוג ודרגות. מטרת העבודה המשותפת במסגרת זו היא יצירת סכמה של המרחב הציבורי לכלל אגן ההיקוות, אשר תתייחס לצירים המרכזיים, מערך השטחים הפתוחים והמוקדים המרכזיים; גבולות ושערים, נתקים וחיבורים. 

תמונה

 

תמונה

 

 

מפגש שלישי

המפגש השלישי עסק בקהילות ובתנועה שלהן במרחב: אילו קהילות מאכלסת השכונה,  לאן וכיצד הן נעות, באילו מרחבים הן (לא) משתמשות, ולאיזה מרחב הן זקוקות? 

 

תמונה

 

פתחנו במשחק. בשלב הראשון, המצאנו חמש דמויות טיפוסיות המייצגות חתכים סוציו-אקונומיים, גילאיים, מגדריים ודתיים שונים. בשלב השני, המתכננים יצרו לכל אחת מהדמויות את מפת התנועה והשהייה במרחב הייחודית לה. לאן היא הולכת במהלך השבוע, בבוקר, בערב, בלילה, ולא בסופ"ש? בשלב השלישי, ניסינו לדמיין מה התחושות המלוות את התנועה והשהיה במרחב עבור כל דמות. סימנו בירוק מסלולים ומקומות 'נעימים', ובאדום מסלולים ומקומות 'לא נעימים' או 'מפחידים'. במפגש הבא יחזרו המתכננים על התרגיל, אבל הפעם עם תושבי השכונה ועם עובדי המנהלים הקהילתיים. כשנתבונן במפות אותן הם יצרו, נוכל ללמוד על האופן בו הקהילה משתמשת בפועל במרחבים הציבוריים בשכונה. אלו יאפשרו לשפר, לקשר ולהנגיש את המרחב הציבורי בשכונה.   

 

תמונה

 

תמונה

 

מפגש רביעי

במפגש הרביעי של סדנת "חיבורים" הכניסו המשתתפים למרחב הציבורי שלהם את אלה שאף שכונה אינה שלמה בלעדיהם: התושבים. 

 

תמונה

 

לאחר שהונחו זו על גבי זו השכבות הפיזיות של השכונה - טופוגרפיה, תחבורה, שימושי קרקע, טיפולוגיית מבנים, מוסדות ציבור ועוד ועוד - אפשר לבדוק איך זה כל זה עובד ביחד בחיים: האם תושבים מחלק מסוים של השכונה יכולים להגיע לפארק או לטיילת, והאם רחוב מסוים אינו מוצל מספיק או תלול מדי אם אתה הורה לילדים קטנים או קשישה? לאילו אזורי תעסוקה לוקחים אותך האוטובוסים שעוברים בשכונה, והאם נוח להגיע לתחנות? האם יש לך מה לעשות בשכונה אחה"צ אם את מתבגרת בת שש-עשרה או רווק בן עשרים וחמש? והאם השכונה היא המקום שבו תחיה ותסתובב ותפגוש אנשים ותבלה, או שמסיבות כאלה ואחרות תעדיפי לצפות בה מבעד לחלון המכונית הפרטית שלך בדרך לעבודה ובחזרה? זהו הרגע שבו הידע של המתכננים על הכבישים, הפארקים, שימושי הקרקע ובתי המגורים פוגש את ההיכרות הקרובה שלהם עם הקהילה. 

 

תמונה

 

מפגש חמישי

כיצד המרחב הציבורי בירושלים מתחבר לאורך השכונות השונות? באיזה אופן ניתן לחזק את הצמתים בין השכונות על מנת להקל על הליכה ונגישות לשירותים, מקומות ואנשים?
במפגש הלפני-אחרון של סדנאת "חיבורים" ביום חמישי ה-27 ביוני, המתכננים הקהילתיים של ירושליים ומתכנני הרובע חקרו אפשרויות חדשות של חיבורים לאורך הגבעות והגאיות בעיר. אחת התובנות המרכזיות הייתה החשיבות בהתמקדות באזורי התפר בין השכונות, שמשמשים כיום בעיקר כגבול בלתי עביר. התערבות קטנה אך אסטרטגית תוכל לפתוח חיבורים ומקומות מפגש ולהקל על תחושת ההפרדה והבידוד שנפוצה ברבות מהשכונות. 
עבורנו בקליניקה זו זכות גדולה ללוות ולהצמיח את תהליך הלמידה המשמעותי הזה. 

לעיון במצגת מהמפגש החמישי לחצו כאן

 

תמונה

תמונה

תמונה

מרכז העיר סכמה מופשטת

 

תמונה

מרכז העיר סכמה מפורטת

 

תמונה

סכמה אגן נחל קדרון