חזון

אחר שנתיים של פעילות, החלום שלנו, להקים מרחב מצמיח לאתגור ולפיתוח השיח האקדמי המקומי אודות עירוניות, מגוון וצדק מרחבי, באמצעות עשייה אקטיביסטית ולאור אידיאל האינטלקטואלי.ת הציבורי.ת - חי וקיים. הרעב למרחב כזה נבע מהחסמים שנצבים בפני מי שמבקש.ת לבצע מחקר מרחבי שחותר להשפיע על המציאות, אבל גם לאור הפוטנציאל הטמון במחקר ככלי לשינוי חברתי. במהלך שנתיים של ניסוי וטעיה זיהינו מספר אתגרים והזדמנויות עליהם הקבוצה מנסה לתת מענה. אלה הן התשובות שלנו:

מרחב לשיחה פוליטית

בשנים האחרונות, לאור קיטוב חברתי ופוליטי הולך וגדל, המרחב לבחינת בעיות פוליטיות  מורכבות ודיון בהן הצטמצם מאוד, הן בשיח הציבורי והן באקדמיה. במקביל, נדמה כי המרחק בין 'האקדמיה' ל'חברה' רק מתרחב. הרכב הסגל האקדמי אינו משקף את ההתפלגות האתנית, המעמדית, הלאומית והדתית, וגם לא את העמדות הפוליטיות באוכלוסיה הכללית, וכפועל יוצא, האקדמיה נכשלת בהבאת פרספקטיבות מגוונות אל עולם המחקר. בנוסף, למחקר הביקורתי, באופן ספציפי, יש היסטוריה של הדרת קהילות ידע מקרבו. את התהליכים האלו ניתן לזהות במוסדות אקדמיים בכל העולם, ובדיסיפלינות רבות שלא עוסקות בהכרח בעירוניות ובמרחב. בישראל המרחב לשיחה פוליטית מורכבת הצטמצם אולי אפילו עוד יותר, מימין ומשמאל, אם בעקבות צנזורה פנימית של ארגונים ופוליטיקאים, או כתוצאה מצנזורה חיצונית ולחץ בינלאומי. כחוקרות צעירות בראשית דרכן,  אנחנו מקבלות את המסר שעדיף שלא נתעסק בשאלות פוליטיות מורכבות מדי, ש'יעצבנו' איזשהו צד ויעכבו את תהליך ההתקדמות המקצועית שלנו. באופן זה, למעשה, אנחנו מתבקשות להיות חלק מאותו מהלך של צמצום מרחב השיחה. ההתמודדות עם האתגרים הללו לא מובנת מאליה, אך המנעות אינה האפשרות היחידה. אנו רואות בקבוצה מרחב לדיון ופיתוח כלים להתמודדות עם האתגרים האלו.

מרחב להשפעה חברתית באקדמיה

באקדמיה הניאו-ליברלית שמודדת הצלחה אקדמית בעיקר לפי כמות  הפרסומים ודירוג כתבי העת, האפשרות להשתמש במחקר ככלי לשינוי חברתי מוגבלת ביותר. העבודה עם מעצבי מדיניות ועם ארגוני חברה אזרחית, לא מקבלת נקודות זכות במירוץ אחרי התקן. במובן הזה, למחקר ביקורתי שמנסה לשנות משהו במציאות, אין ממש מקום. ובכל זאת, האקדמיה הניאו-ליברלית כן מעודדת אותנו להיות יזמיות – לארגן כנסים, להגדיל את הנראות הציבורית, לייצר מותג. בהקשר הזה, לרייטינג שכרוך בהופעה במדיה תיתכן השפעה מסוימת על קידום מקצועי. עם זאת, לא ברור שמעורבות מסוג זה בהכרח מקדמת 'טוב משותף'. הדואליות הזו - בין קידום מטרות חברתיות לבין קידום קריירה- יכולה להיות מבלבלת. נרצה לעסוק בטווח הזה ובסתירות הקיימות בו כדי להרחיב את מרחב הפעולה שלנו. 

מרחב ליצירת ידע מקומי

חלק הארי של תיאוריות עירוניות ומרחביות התפתחו בצפון הגלובלי, רחוק מישראל/פלסטין. כחוקרות צעירות שלומדות בישראל, מאתגר להבין איך ניתן להשתמש בתיאוריות האלו באופן שמפענח את מה שקורה כאן באופן נאמן ומאיר עיניים. בנוסף, מורכב לא פחות להבין איך ניתן לנתח ולכתוב על תהליכים מקומיים באופן שיתרום וירחיב את השיחה התיאורטית שמתקיימת בכתבי העת המרכזיים בתחום. לאור עליית קרנן של  של תיאוריות מהדרום-מזרח הגלובלי בדיסיפלינות שונות, אנו מזהות כאן הזדמנות לרענון מסד הידע עליו אנחנו נשענות במחקרנו.

מרחב ללימוד ומחקר רב-תחומי 

בעיות ואתגרים עירוניים בסוגיות של דיור, תחבורה, חינוך, בריאות ותרבות, מצריכים התייחסות הוליסטית וקיבוץ של מגוון אסטרטגיות. בכל זאת, ההכשרה האקדמית בתחום לרוב מתקיימת בבידוד דיסיפלינארי, כאשר תחומים כמו תכנון ואדריכלות זוכים בבכורה כבעלי המומחיות המרכזית. עם זאת, אנחנו מזהות מומנטום מסויים - הביקוש למומחיות בתחום הן באקדמיה והן בשוק הולך וגדל. סוגיות עירוניות ומרחביות הופכות 'חמות' בתחומים כמו בריאות ציבור, עבודה סוציאלית, אנתרופולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופילוסופיה. במקביל, ערים וארגונים שעוסקים בעירוניות מחפשים תשובות מהאקדמיה. קיומה של קבוצה רב-תחומית בתחום העירוניות יכול להוות בסיס ראשוני לדיון משותף בין התחומים השונים.   

מרחב שמגשר על השסע בין הקוטב 'הביקורתי' לבין הקוטב ה'מעשי' בלימודים עירוניים

השדה המדעי של לימודי עירוניות מבוסס על שני פלגים מתחרים. מצד אחד, 'הביקורתיים' שעוסקים בניתוח יחסי כוח מרחביים מהיבטים שונים ומגוונים, אך מעמדה אופוזיציונאלית לתהליכי בניין עיר שמתקיימים בפועל. מצד שני, ה'פרגמטים' שמציעים מודלים מותאמי שוק לבניין עיר או עומלים על הכשרת בעלי המקצוע העוסקים בתהליכים הללו, אך לעיתים באופן טכני ובירוקרטי. ההכשרה שלנו לרוב לא מאפשרת לעסוק בבניית גשרים בין השניים - להחזיק בעמדה המאפשרת לבחון את התהליכים באופן ביקורתי, ובמקביל לשוחח ולשתף פעולה עם העוסקים במלאכת בניין העיר. תלמידים רבים של תחומי העירוניות חווים שבר מקצועי במעבר בין החממה האקדמית הביקורתית לעולם העבודה, שלעיתים עושה דה-פוליטיזציה להיבטים שהתרגלנו לבקר, אך בו מתקיימים התהליכים בפועל. גם בהקשר הזה, העניין הגדל בעירוניות באקדמיה ומחוץ לה, מייצר מומנטום לבניית גשרים.

 

חברי וחברות "ערים מגוון וצדק מרחבי".