תכנון מבני ציבור עם ועבור האוכלוסיה: המקרה של מדאין

חגית נעלי-יוסף, מתכננת חברתית מחברת Viaplan, מדווחת מהפורום האורבני העולמי (WUF7) במדאין: על הפארקים החינוכיים בעיר ועל החיבור הבין-מגזרי המרשים שנרקם סביבם.

בפאנל על התכנון והפיתוח של מדאין בעשור האחרון, הוצגו מרכזי החינוך והקהילה שנבנו בעיר משלוש זוויות – של נציג בכיר מהעירייה, של איש אקדמיה מקומי, ושל מארגן קהילתי שליווה את התהליך מהשטח. ההצגה המשותפת הזו חשפה את עומק שיתוף הפעולה הבין-מגזרי, מרכיב מרכזי בהצלחת העיר.

נציג העירייה הרחיב על ההשקעה המסיבית ביצירת מרחב ציבורי זמין ופתוח – הכולל מוסדות ציבור, דוגמת ספריות ומרכזי ספורט הפתוחים לכולם ונגישים לעניים. הוא שם את הדגש על שיתוף הפעולה שניסתה ליצור העירייה עם ארגוני החברה האזרחית שכבר פעלו לשיקום הקומונות. התהליך האסטרטגי הרחב הובל ביחד עם האקדמיה, ואילו הפרויקטים הותאמו ממש ליכולות ולכלים של ארגוני החברה האזרחית שפעלו בכל שכונה ושכונה. כמו כן, הוא סיפר איך מרכזי החינוך והתרבות שבשולי העיר הפכו אבן שואבת לפעילות כלכלית, עם שלושה מליון מבקרים בשנה מחוץ למדאין. כך הקהילה נהנית לא רק ממרכז קהילתי ייעודי לצרכיה, אלא גם מתרומה משמעותית לכלכלה המקומית.

נציג האוניברסיטה המקומית הרחיב גם הוא על שיתוף הפעולה עם העירייה ועם המגזר הפרטי. למרות שהיו עקרונות אסטרטגיים עבור פרויקטי ההתחדשות ככלל, דוגמת יצירת פרויקט אינטגרלי, שמחבר את האנשים ואת השכונות אלו לאלו, היתה שאיפה ליצור פעילות מבוססת-שכונה כך שהפרויקט יתכתב עם מאפייני השכונה והקהילה. היה ברור כי ללא רתימת השכונה, הפרויקטים לא יתרוממו – מבחינת שימוש ומבחינת תחזוקה. על כל פרויקט עבד צוות, שכלל מלבד מתכננים ואדריכלים גם סוציולוגים, פסיכולוגים, ועובדים סוציאליים. יצירת אמון היוותה יעד מרכזי של העבודה הקהילתית. העובד הקהילתי הרחיב על האופן בו נרקם האמון הלכה למעשה – מלבד שיתוף ציבור קלאסי, התושבים לקחו חלק בשיפוץ המרחב, כולל בנייה, צביעה וציור באיזורי ההתחדשות. העירייה הצליחה בפרויקטים בזכות ביסוס אקלים שמאפשר עבודה משותפת.