מה אפשר ללמוד מעכו על התחדשות עירונית? סיור של עיריית ירושלים בעקבות פרוייקט "מיקוד מאמץ"

עיריית עכו הזמינה את נציגי עיריית ירושלים והקליניקה האורבנית ללמוד על המודל שלה להתחדשות עירונית. יצאנו לשטח עם נציגי העירייה לברר איך עיר בפריפריה הישראלית לוקחת על עצמה אחריות לשפר את חצרות הבתים המוזנחות, לשקם את המרחב הציבורי, ולהגביר את הביטחון. באמצעות צעדים אלה, הם טוענים, הצליחו לשפר את נתוני ההגירה, למשוך חזרה אוכלוסיות חזקות ולשפר את התדמית ותחושת הגאווה בשכונות הותיקות.

>>לצפייה בסיקור בפורמט PDF

בעשור האחרון עיריית עכו מפעילה מודל התחדשות עירונית יוצא דופן בנוף הישראלי. התהליך הזה מגיע מהשקעה ציבורית במקום השקעות פרטיות, ומשלב בתוכו פיתוח של המרחב הציבורי והפרטי, ושיפור של שירותי החינוך, התרבות והביטחון.  בניגוד לערים החזקות במרכז הארץ, בהן התחדשות עירונית נעשית על ידי יזמים במסגרת תמ"א 38 ופינוי-בינוי, בעכו (בדומה לשאר אזורי הפריפריה בישראל), אין כדאיות כלכלית לפרויקטים מהסוג הזה. לכן, ההתחדשות העירונית בעכו התבצעה על ידי מעורבות של משרד השיכון והבינוי ומשרד האוצר דרך יישום תכנית 'מיקוד מאמץ'.

בעכו, תכנית "מיקוד מאמץ" התמקדה בשמונה שכונות מוחלשות ופעלה בשלל תחומים כגון תחזוקה ותשתיות, חברה וקהילה, וחינוך ונוער. כך למשל, שיפוץ ותחזוקה של חזיתות הבניינים סייעו לשפר את מראה השכונות ופתיחת חוגים ובניית מגרשים ומתקנים לספורט חיזקו את האוכלוסייה הצעירה. הקמתם של מרכזים קהילתיים רב תכליתיים, אשר ביום משרתים בני נוער, ובערב משרתים אוכלוסיות מבוגרות, הצליחה להביא לניצול יעיל של שטחים ציבוריים לטובת שני הדורות. המימון לתכנית זו מגיע ברובו  מכספי פיתוח ממשלתיים, וכ-25%  נוספים מגיעים מארנונה מוגדלת של תושבי השכונות בהן נערכות התערבויות.

יחד עם יניב אשור, מנהל אגף הביטחון, הפיקוח העירוני ושירותי החירום של עיריית עכו, סיירנו בשכונת בורלא, אחת משמונה השכונות בהן יושמה התכנית, ובה, אם לצטט את יניב, "מיושמת כל התאוריה של הפרוייקט". ובאמת, ניכר הניסיון ליצור שינוי כולל. העירייה שיפרה את הניראות והתחזוקה של השכונה על ידי התקנת גידור אחיד ופיתוח תכנית לצביעה ושיפוץ של חזיתות בניינים וחדרי מדרגות. שלטים וריהוט רחוב חדש מוסיף יכולת התמצאות ונוחות למרחב הציבורי, ותאורת רחוב חדשה ותיקון מפגעים תורמים לתחושת הביטחון. קרן הידידות תרמה כספים שהעירייה הפנתה להקמת מבנה 'בית הידידות', בו פועל מרכז מידע וייעוץ לבני נוער לאחר שעות הלימודים.

מגרש משחקים משופץ בשכונת בורלא. ההתחדשות העירונית לא מגיעה רק משיפוץ מבני המגורים, אלא מחידוש המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים. צולם ע"י: דנה גזי.מגרש משחקים משופץ בשכונת בורלא. ההתחדשות העירונית לא מגיעה רק משיפוץ מבני המגורים, אלא מחידוש המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים. צולם ע"י: דנה גזי.

 

שיפור תדמית השכונה: הרשות המקומית לוקחת אחריות על חצרות פרטיות וחזיתות מבנים

במסגרת תהליך ההתחדשות, החליט ראש העיר שמעון לנקרי כי לראשונה, תשקיע העירייה גם בטיפוח ותחזוק שטחים פרטיים פתוחים. כפי שרובנו יודעים מניסיון, אחד המאפיינים המוכרים של שכונות מצוקה הן חצרות בניינים מוזנחות. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שחצרות אלו נמצאות לעיתים קרובות בבעלות פרטית, מחוץ לתחום השיפוט של הרשות המקומית, כך שזו אינה יכולה לפעול בה. בראיון עמו, מספר לנקרי על המהלך: "כאשר התושבים הולכים ברחוב הם לא רואים שטח פרטי ושטח ציבורי, הם רואים סביבה מוזנחת [...] לכן, הגענו למסקנה שאם החוקים מונעים מאיתנו להתמודד עם הבעיה של המרחב הציבורי אז צריך לשנות אותם". וכך, שונה חוק העזר העירוני כך שיאפשר לעירייה להתערב בשטח המוגדר כפרטי, במידה ונמצאו בו מפגעים.

בהמשך הסיור הגענו לשכונת החרמון, אשר בה נערך הניסיון הראשון לשינוי הטיפול בחצרות הבתים הפרטיות. שכונת חרמון היא שכונה מעורבת, מתגוררים בה יהודים וערבים במצב סוציו אקונומי נמוך. עשורים של הזנחה הובילו לחוסר אמון קשה של התושבים בדבר יכולתן של הרשויות לשפר את חייהם, וזה הוביל לחוסר אכפתיות ולקהילה שאינה חשה אחריות על המרחב הציבורי. המהלך להגדיל את ההשקעה העירונית בשטחים פרטיים הצליח לשפר את איכות המרחב, אך יניב טוען כי השינוי העיקרי שהתרחש הוא תפישתי: "ברגע שהעירייה לקחה אחריות והתחילה לטפל באזור, התושבים הבינו שיש עם מי לדבר ולעירייה אכפת, נעשה שינוי מהותי בגישת התושבים כלפי מפגעים בסביבה. פתאום התחלנו לקבל שיחות טלפון של תושבים בנוגע לכל מיני דברים שיש לטפל בהם בשכונה. זה היה האינדיקטור שלנו לכך שהתכנית עובדת".

בניינים שחזיתם שופצה במסגרת תכנית 'מיקוד מאמץ. בתשלום סמלי מצד התושבים, העירייה יוזמת שיפוץ של חזיתות מבנים פרטיים. צולם ע"י: דנה גזי.בניינים שחזיתם שופצה במסגרת תכנית 'מיקוד מאמץ. בתשלום סמלי מצד התושבים, העירייה יוזמת שיפוץ של חזיתות מבנים פרטיים. צולם ע"י: דנה גזי.

 

שיפור הביטחון: טיפול בונדליזם ותגבור השיטור העירוני

בנוסף להשקעה בשיפוץ חזיתות הבניינים והתחזוקה השוטפת של המרחב הציבורי, החלו בעירייה לשים דגש מיוחד על טיפול בונדליזם או גרפיטי. מקור ההשראה לכך הוא הפעילות של עיריית ניו-יורק, אשר יישמה את עקרון החלונות השבורים בניו יורק בשנות התשעים. לפי עיקרון "החלונות השבורים", חלון שבור בבניין (או כל צורת הזנחה דומה) מסמל לציבור שמדובר ב'שטח הפקר', ללא חוק וסדר. תפישה זו של המרחב תוביל בהמשך למצב בו חלונות נוספים ינופצו, וצורות הזנחה נוספות יבואו לידי ביטוי. עיריית עכו בחרה לטפל ב"חלונות השבורים" שלה – הונדליזם וההזנחה -  על ידי טיפול מיידי בכל מפגע או גילוי של אי סדר, וענישה קשה בכל גילוי פשיעה וונדליזם. ואכן, במהלך הסיור הופתעו המשתתפים מרמות הטיפוח והניקיון הגבוהות בשכונות בהן סיירנו, וכמה משתתפים ציינו כי הרושם שמתקבל הוא של שכונה נעימה למראה ולא "קשת יום".

המאמץ לשמר את הסדר הציבורי לא מוגבל לפעילות לתחזוקת המרחב הציבורי. כחלק מהמאמץ לשקם את העיר, העירייה מתגברת את המוקד העירוני. זוהי הכתובת המרכזית לפניות תושבים, והאחראית על שירותים עירוניים בכל שעות היממה, על הסדר הציבורי, ועל סיוע בחירום ובשגרה. בעכו מפוזרות כיום 179 מצלמות, ומאה מצלמות נוספות נמצאות בתהליך הקמה. כולן משדרות בזמן אמת אל חדר המצב של המוקד ומשחקות תפקיד מרכזי בתפעול ובתחקור אירועים בטחוניים ופליליים בעיר. כחלק מהשיפורים, מספרו של המוקד שונה גם כן ממספר 106 הקיים בכל עיר למספר מקוצר, שמאפשר לכל מתקשר, בכל תחום שיפוט, לקבל מענה מהמוקד.  הצבת מצלמות ב'נקודות חמות' בעיר שולבה עם הגברת הנראות של גורמי אכיפת חוק במרחב הציבורי: כל עובדי העירייה המסיירים בשטח מחוייבים בלבישת מדים, בין אם מדובר בסיירים, פקחי ביטחון או פקחי חניה. על פי יניב, הדרישה מעובדי העירייה היא להגיב לכל אירוע במידה והם נמצאים במקום - האמירה 'לא בתחום האחריות שלי' אינה מקובלת.   

על אף שלא בוצע סקר רשמי הבוחן את שביעות הרצון בקרב התושבים, או האם שביעות הרצון משתנה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, נציגי העירייה והפועלים בשטח מעידים כי לתהליך ההתחדשות בעכו היתה השפעה חיובית על תדמית שכונות המצוקה של עכו, וכי נרשמה עליה בתחושת הגאווה המקומית וברמת המעורבות של התושבים. כל מה שצריך לעשות, הם אומרים, זה להתבונן במדדים: עלייה בפניות למוקד העירוני, עצירת ההגירה השלילית ועלייה בשיעור המשפחות הצעירות העוברות לעיר. המדד החיובי ביותר, הם טוענים, הוא העלייה בגביית היטלי הארנונה – אשר מעידה כי התוצאות בשטח הביאו לעליית אמון התושבים ברשות המקומית.

 >>לראיון עם ראש עיריית עכו בחוברת "יוצרים מקום: פלייסמייקינג בישראל

>> לסיקור תכנית "ריכוז מאמץ" בעכו של הקליניקה האורבאנית